< קֹהֶלֶת 2 >

אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל 1
I said I in heart my come! please let me put to [the] test you with pleasure and look on good and there! also it [was] futility.
לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה 2
Of laughter I said [it is] folly and of pleasure what? this [is it] doing.
תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות--עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם 3
I searched in heart my to gratify with wine flesh my and heart my [was] guiding with wisdom and to take hold on folly until that I saw where? this [is] good for [the] children of humankind which they will do under the heavens [the] number of [the] days of lives their.
הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים 4
I made great works my I built for myself houses I planted for myself vineyards.
עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי 5
I made for myself gardens and parks and I planted in them tree[s] of every fruit.
עשיתי לי ברכות מים--להשקות מהם יער צומח עצים 6
I made for myself pools of water to water from them a forest sprouting of trees.
קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם 7
I acquired [male] slaves and female slaves and sons of house he belonged to me also livestock herd[s] and flock[s] [surely] a multitude belonged to me more than all who were before me in Jerusalem.
כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם--שדה ושדות 8
I gathered for myself also silver and gold and treasure of kings and provinces I acquired for myself male singers and female singers and [the] delights of [the] children of humankind breast and breasts.
וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי 9
And I became great and I increased more than any who was before me in Jerusalem also wisdom my it remained to me.
וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי 10
And all that they asked eyes my not I withheld from them not I restrained heart my from any pleasure for heart my [was] joyful from all toil my and this it was reward my from all toil my.
ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש 11
And I turned I on all works my that had done hands my and on the toil that I had toiled to do and there! everything [was] futility and striving of wind and there not [was] profit under the sun.
ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו 12
And I turned I to consider wisdom and madness and folly for - what? [is] the person who will come after the king [that] which already people have done it.
וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות--כיתרון האור מן החשך 13
And I saw I that there [is] advantage of wisdom more than folly like [the] advantage of light more than darkness.
החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם 14
The wise [person] eyes his [are] in head his and the fool in darkness [is] walking and I knew also I that fate one it will happen to all of them.
ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל 15
And I said I in heart my like [the] fate of the fool also me it will happen to me and why? have I become wise I then excessively and I said in heart my that also this [is] futility.
כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל 16
For there not [is] remembrance of the wise man with the fool for a long time in that already the days coming everything it has been forgotten and how! he will die the wise [person] with the fool.
ושנאתי את החיים--כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח 17
And I hated life for [was] evil on me the work that was done under the sun for everything [is] futility and striving of wind.
ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי 18
And I hated I all toil my that I [was] a laborer under the sun that I will leave it to the person who will be after me.
ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל 19
And who? [is] knowing ¿ a wise [person] will he be or? a fool so he may have power over all toil my that I have toiled and that I worked skillfully under the sun also this [is] futility.
וסבותי אני ליאש את לבי--על כל העמל שעמלתי תחת השמש 20
And I turned I to make despair heart my on all the toil that I have toiled under the sun.
כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו--גם זה הבל ורעה רבה 21
If there [was] a person who toil his [was] with wisdom and with knowledge and with skill and to a person who not he toiled in it he will give it portion his also this [is] futility and an evil great.
כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו--שהוא עמל תחת השמש 22
For what? [is] becoming to the person in all toil his and in [the] striving of heart his that he [was] a laborer under the sun.
כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו--גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא 23
For all days his [are] pains and [is] vexation task his also in the night not it rests heart his also this [is] futility it.
אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא 24
There not [is] good for person that he will eat and he will drink and he will show self his good in toil his also this I have seen I that [is] from [the] hand of God it.
כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני 25
For who? will he eat and who? will he enjoy outside from me.
כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים--גם זה הבל ורעות רוח 26
For to anyone who [is] good before him he gives wisdom and knowledge and joy and to the sinner he gives a task to gather and to collect to give [it] to a [person] good before God also this [is] futility and striving of wind.

< קֹהֶלֶת 2 >