< Job 39 >

1 Knowest thou the time when the wilde goates bring foorth yong? or doest thou marke when the hindes doe calue?
הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃
2 Canst thou nomber the moneths that they fulfill? or knowest thou the time when they bring foorth?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃
3 They bow them selues: they bruise their yong and cast out their sorowes.
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃
4 Yet their yong waxe fatte, and growe vp with corne: they goe foorth and returne not vnto them.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃
5 Who hath set the wilde asse at libertie? or who hath loosed the bondes of the wilde asse?
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃
6 It is I which haue made the wildernesse his house, and the salt places his dwellings.
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
7 He derideth the multitude of the citie: he heareth not the crie of the driuer.
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃
8 He seeketh out the mountaine for his pasture, and searcheth after euery greene thing.
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
9 Will the vnicorne serue thee? or will he tary by thy cribbe?
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃
10 Canst thou binde the vnicorne with his band to labour in the furrowe? or will he plowe the valleyes after thee?
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃
11 Wilt thou trust in him, because his strength is great, and cast off thy labour vnto him?
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃
12 Wilt thou beleeue him, that he will bring home thy seede, and gather it vnto thy barne?
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃
13 Hast thou giuen the pleasant wings vnto the peacockes? or winges and feathers vnto the ostriche?
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃
14 Which leaueth his egges in the earth, and maketh them hote in the dust,
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃
15 And forgetteth that the foote might scatter the, or that the wild beast might breake the.
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃
16 He sheweth himselfe cruell vnto his yong ones, as they were not his, and is without feare, as if he trauailed in vaine.
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃
17 For God had depriued him of wisedom, and hath giuen him no part of vnderstanding.
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃
18 When time is, he mounteth on hie: he mocketh the horse and his rider.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃
19 Hast thou giuen the horse strength? or couered his necke with neying?
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃
20 Hast thou made him afraid as the grashopper? his strong neying is fearefull.
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃
21 He diggeth in the valley, and reioyceth in his strength: he goeth foorth to meete the harnest man.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃
22 He mocketh at feare, and is not afraid, and turneth not backe from the sworde,
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃
23 Though the quiuer rattle against him, the glittering speare and the shield.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃
24 He swalloweth the ground for fearcenes and rage, and he beleeueth not that it is the noise of the trumpet.
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃
25 He sayth among the trumpets, Ha, ha: hee smellleth the battell afarre off, and the noyse of the captaines, and the shouting.
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃
26 Shall the hauke flie by thy wisedome, stretching out his wings toward the South?
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃
27 Doeth the eagle mount vp at thy commandement, or make his nest on hie?
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃
28 Shee abideth and remaineth in the rocke, euen vpon the toppe of the rocke, and the tower.
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃
29 From thence she spieth for meate, and her eyes beholde afarre off.
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃
30 His young ones also sucke vp blood: and where the slaine are, there is she.
ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃

< Job 39 >