תהילים 90
| תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר | 1 |
A prayer of Moses [the] man of God O Lord a dwelling place you you have been of us in a generation and a generation.
| בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל | 2 |
Before - mountains they were born and you brought forth [the] earth and [the] world and from antiquity until perpetuity you [are] God.
| תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם | 3 |
You return humankind to crushed matter and you said return O children of humankind.
| כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה | 4 |
For a thousand years in view your [are] like a day of yesterday that it passes and a watch in the night.
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף | 5 |
You flood them sleep they are in the morning like grass [which] it sprouts up.
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש | 6 |
In the morning it flourishes and it sprouts up to the evening it withers and it dries up.
| כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו | 7 |
For we come to an end in anger your and by rage your we are terrified.
| שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך | 8 |
(You set *Q(k)*) iniquities our to before you concealed [sins] our to [the] light of face your.
| כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה | 9 |
For all days our they turn in fury your we finish years our like a sigh.
| ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה | 10 |
[the] days of Years our in them [are] seventy year[s] and if by strength - eighty year[s] and pride their [is] toil and trouble for it passes away quickly and we flew away!
| מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך | 11 |
Who? [is] knowing [the] strength of anger your and [is] like fear your fury your.
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה | 12 |
To count days our thus teach [us] so we may bring a heart of wisdom.
| שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך | 13 |
Return! O Yahweh until when? and have compassion on servants your.
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו | 14 |
Satisfy us in the morning covenant loyalty your so let us shout for joy and let us rejoice in all days our.
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה | 15 |
Make rejoice us according to [the] days [which] you afflicted us [the] years [which] we saw trouble.
| יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם | 16 |
May it appear to servants your deed[s] your and majesty your to children their.
| ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו | 17 |
And let it be - [the] kindness of [the] Lord God our towards us and [the] work of hands our establish! on us and [the] work of hands our establish it.
