Psalms 74
1 A Psalme to give instruction, committed to Asaph. O God, why hast thou put vs away for euer? why is thy wrath kindled against the sheepe of thy pasture?
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ |
2 Thinke vpon thy Congregation, which thou hast possessed of olde, and on the rod of thine inheritance, which thou hast redeemed, and on this mount Zion, wherein thou hast dwelt.
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ |
3 Lift vp thy strokes, that thou mayest for euer destroy euery enemie that doeth euill to the Sanctuarie.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ |
4 Thine aduersaries roare in the middes of thy Congregation, and set vp their banners for signes.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ |
5 He that lifted the axes vpon the thicke trees, was renowmed, as one, that brought a thing to perfection:
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ |
6 But nowe they breake downe the carued worke thereof with axes and hammers.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ |
7 They haue cast thy Sanctuarie into the fire, and rased it to the grounde, and haue defiled the dwelling place of thy Name.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ |
8 They saide in their hearts, Let vs destroy them altogether: they haue burnt all the Synagogues of God in the land.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ |
9 We see not our signes: there is not one Prophet more, nor any with vs that knoweth howe long.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ |
10 O God, howe long shall the aduersarie reproche thee? shall the enemie blaspheme thy Name for euer?
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ |
11 Why withdrawest thou thine hand, euen thy right hand? drawe it out of thy bosome, and consume them.
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ |
12 Euen God is my King of olde, working saluation in the middes of the earth.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ |
13 Thou didest deuide the sea by thy power: thou brakest the heads of the dragons in the waters.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ |
14 Thou brakest the head of Liuiathan in pieces, and gauest him to be meate for the people in wildernesse.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ |
15 Thou brakest vp the fountaine and riuer: thou dryedst vp mightie riuers.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ |
16 The day is thine, and the night is thine: thou hast prepared the light and the sunne.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ |
17 Thou hast set all the borders of the earth: thou hast made summer and winter.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ |
18 Remember this, that the enemie hath reproched the Lord, and the foolish people hath blasphemed thy Name.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ |
19 Giue not the soule of thy turtle doue vnto the beast, and forget not the Congregation of thy poore for euer.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ |
20 Consider thy couenant: for the darke places of the earth are full of the habitations of the cruell.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ |
21 Oh let not the oppressed returne ashamed, but let the poore and needie prayse thy Name.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ |
22 Arise, O God: mainteine thine owne cause: remember thy dayly reproche by the foolish man.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ |
23 Forget not the voyce of thine enemies: for the tumult of them, that rise against thee, ascendeth continually.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ |
