Proverbs 18
1 For the desire thereof hee will separate himselfe to seeke it, and occupie himselfe in all wisdome.
| לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ |
2 A foole hath no delite in vnderstanding: but that his heart may be discouered.
| לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ |
3 When the wicked commeth, then commeth contempt, and with the vile man reproch.
| בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ |
4 The words of a mans mouth are like deepe waters, and the welspring of wisdome is like a flowing riuer.
| מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ |
5 It is not good to accept the person of the wicked, to cause ye righteous to fall in iudgement.
| שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ |
6 A fooles lips come with strife, and his mouth calleth for stripes.
| שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ |
7 A fooles mouth is his owne destruction, and his lips are a snare for his soule.
| פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ |
8 The wordes of a tale bearer are as flatterings, and they goe downe into the bowels of the belly.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ |
9 He also that is slouthfull in his worke, is euen the brother of him that is a great waster.
| גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ |
10 The Name of the Lord is a strong tower: the righteous runneth vnto it, and is exalted.
| מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ |
11 The rich mans riches are his strong citie: and as an hie wall in his imagination.
| הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ |
12 Before destruction the heart of a man is hautie, and before glory goeth lowlines.
| לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ |
13 He that answereth a matter before hee heare it, it is folly and shame vnto him.
| משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ |
14 The spirit of a man will susteine his infirmitie: but a wounded spirit who can beare it?
| רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ |
15 A wise heart getteth knowledge, and the eare of the wise seeketh learning.
| לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ |
16 A mans gift enlargeth him, and leadeth him before great men.
| מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ |
17 He that is first in his owne cause, is iust: then commeth his neighbour, and maketh inquirie of him.
| צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ |
18 The lot causeth contentions to cease, and maketh a partition among the mightie.
| מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ |
19 A brother offended is harder to winne then a strong citie, and their contentions are like the barre of a palace.
| אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ |
20 With the fruite of a mans mouth shall his belly be satisfied, and with the increase of his lips shall he be filled.
| מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ |
21 Death and life are in the power of ye tongue, and they that loue it, shall eate the fruite thereof.
| מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ |
22 He that findeth a wife, findeth a good thing, and receiueth fauour of the Lord.
| מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ |
23 The poore speaketh with prayers: but the rich answereth roughly.
| תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ |
24 A man that hath friends, ought to shew him selfe friendly: for a friend is neerer then a brother.
| איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ |
