מִשְׁלֵי 9
| חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ | 1 |
Visdommen bygged sig Hus, rejste sig støtter syv,
| טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ | 2 |
slagted sit Kvæg og blanded sin Vin, hun har ogsaa dækket sit Bord;
| שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת׃ | 3 |
hun har sendt sine Terner ud, byder ind paa Byens højeste Steder:
| מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃ | 4 |
Hvo som er tankeløs, han komme hid, jeg taler til dem, som er uden Vid:
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃ | 5 |
Kom og smag mit Brød og drik den Vin, jeg har blandet!
| עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃ | 6 |
Lad Tankeløshed fare, saa skal I leve, skrid frem ad Forstandens Vej! —
| יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ | 7 |
Tugter man en Spotter, henter man sig Haan; revser man en gudløs, høster man Skam;
| אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ | 8 |
revs ikke en Spotter, at han ikke skal hade dig, revs den vise, saa elsker han dig;
| תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ | 9 |
giv til den vise, saa bliver han visere, lær den retfærdige, saa øges hans Viden.
| תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃ | 10 |
HERRENS Frygt er Visdoms Grundlag, at kende den HELLIGE, det er Forstand. —
| כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃ | 11 |
Thi mange bliver ved mig dine Dage, dine Livsaars Tal skal øges.
| אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃ | 12 |
Er du viis, er det til Gavn for dig selv; spotter du, bærer du ene Følgen!
| אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה׃ | 13 |
Daarskaben, hun slaar sig løs og lokker og kender ikke til Skam;
| וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת׃ | 14 |
hun sidder ved sit Huses Indgang, troner paa Byens Høje
| לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם׃ | 15 |
og byder dem ind, der kommer forbi, vandrende ad deres slagne Vej:
| מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׃ | 16 |
Hvo som er tankeløs, han komme hid, jeg taler til dem, som er uden Vid:
| מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃ | 17 |
Stjaalen Drik er sød, lønligt Brød er lækkert!
