< מִשְׁלֵי 10 >
משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו׃ | 1 |
Salomos Ordsprog. Viis Søn glæder sin Fader, taabelig Søn er sin Moders Sorg.
לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות׃ | 2 |
Gudløsheds Skatte gavner intet, men Retfærd redder fra Død.
לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף׃ | 3 |
HERREN lader ej en retfærdig sulte, men gudløses Attraa støder han fra sig.
ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃ | 4 |
Doven Haand skaber Fattigdom, flittiges Haand gør rig.
אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש׃ | 5 |
En klog Søn samler om Somren, en daarlig sover om Høsten.
ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ | 6 |
Velsignelse er for retfærdiges Hoved, paa Uret gemmer gudløses Mund.
זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב׃ | 7 |
Den retfærdiges Minde velsignes, gudløses Navn smuldrer hen.
חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט׃ | 8 |
Den vise tager mod Paabud, den brovtende Daare styrtes.
הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׃ | 9 |
Hvo lydefrit vandrer, vandrer trygt; men hvo der gaar Krogveje, ham gaar det ilde.
קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט׃ | 10 |
Blinker man med Øjet, volder man ondt, den brovtende Daare styrtes.
מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ | 11 |
Den retfærdiges Mund er en Livsens Kilde, paa Uret gemmer gudløses Mund.
שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה׃ | 12 |
Had vækker Splid, Kærlighed skjuler alle Synder.
בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב׃ | 13 |
Paa den kloges Læber finder man Visdom, Stok er til Ryg paa Mand uden Vid.
חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה׃ | 14 |
De vise gemmer den indsigt, de har, Daarens Mund er truende Vaade.
הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃ | 15 |
Den riges Gods er hans faste Stad, Armod de ringes Vaade.
פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת׃ | 16 |
Den retfærdiges Vinding tjener til Liv, den gudløses Indtægt til Synd.
ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה׃ | 17 |
At vogte paa Tugt er Vej til Livet, vild farer den, som viser Revselse fra sig.
מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל׃ | 18 |
Retfærdige Læber tier om Had, en Taabe er den, der udspreder Rygter.
ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃ | 19 |
Ved megen Tale undgaas ej Brøde, klog er den, der vogter sin Mund.
כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃ | 20 |
Den retfærdiges Tunge er udsøgt Sølv, gudløses Hjerte er intet værd.
שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו׃ | 21 |
Den retfærdiges Læber nærer mange, Daarerne dør af Mangel paa Vid.
ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה׃ | 22 |
HERRENS Velsignelse, den gør rig, Slid og Slæb lægger intet til.
כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה׃ | 23 |
For Taaben er Skændselsgerning en Leg, Visdom er Leg for Mand med Indsigt.
מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן׃ | 24 |
Hvad en gudløs frygter, kommer over hans Hoved, hvad retfærdige ønsker, bliver dem givet.
כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם׃ | 25 |
Naar Storm farer frem, er den gudløse borte, den retfærdige staar paa evig Grund.
כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו׃ | 26 |
Som Eddike for Tænder og Røg for Øjne saa er den lade for dem, der sender ham.
יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה׃ | 27 |
HERRENS Frygt lægger Dage til, gudløses Aar kortes af.
תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד׃ | 28 |
Retfærdige har Glæde i Vente, gudløses Haab vil briste.
מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און׃ | 29 |
For lydefri Vandel er HERREN et Værn, men en Rædsel for Udaadsmænd.
צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ׃ | 30 |
Den retfærdige rokkes aldrig, ikke skal gudløse bo i Landet.
פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃ | 31 |
Den retfærdiges Mund bærer Visdoms Frugt, den falske Tunge udryddes.
שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות׃ | 32 |
Den retfærdiges Læber søger Yndest, gudløses Mund bærer Falskheds Frugt.