< ג'ון 4 >
ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ | 1 |
When therefore the Lord knew that the Pharisees heard that Jesus more disciples doth make and baptize than John,
ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ | 2 |
(though indeed Jesus himself was not baptizing, but his disciples, )
ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ | 3 |
he left Judea and went away again to Galilee,
ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ | 4 |
and it was behoving him to go through Samaria.
ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ | 5 |
He cometh, therefore, to a city of Samaria, called Sychar, near to the place that Jacob gave to Joseph his son;
ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ | 6 |
and there was there a well of Jacob. Jesus therefore having been weary from the journeying, was sitting thus on the well; it was as it were the sixth hour;
ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ | 7 |
there cometh a woman out of Samaria to draw water. Jesus saith to her, 'Give me to drink;'
כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ | 8 |
for his disciples were gone away to the city, that they may buy victuals;
ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ | 9 |
the Samaritan woman therefore saith to him, 'How dost thou, being a Jew, ask drink from me, being a Samaritan woman?' for Jews have no dealing with Samaritans.
ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ | 10 |
Jesus answered and said to her, 'If thou hadst known the gift of God, and who it is who is saying to thee, Give me to drink, thou wouldest have asked him, and he would have given thee living water.'
ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ | 11 |
The woman saith to him, 'Sir, thou hast not even a vessel to draw with, and the well is deep; whence, then, hast thou the living water?
האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ | 12 |
Art thou greater than our father Jacob, who did give us the well, and himself out of it did drink, and his sons, and his cattle?'
ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ | 13 |
Jesus answered and said to her, 'Every one who is drinking of this water shall thirst again;
ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ (aiōn , aiōnios ) | 14 |
but whoever may drink of the water that I will give him, may not thirst — to the age; and the water that I will give him shall become in him a well of water, springing up to life age-during.' (aiōn , aiōnios )
ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ | 15 |
The woman saith unto him, 'Sir, give me this water, that I may not thirst, nor come hither to draw.'
ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ | 16 |
Jesus saith to her, 'Go, call thy husband, and come hither;'
ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ | 17 |
the woman answered and said, 'I have not a husband.' Jesus saith to her, 'Well didst thou say — A husband I have not;
כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ | 18 |
for five husbands thou hast had, and, now, he whom thou hast is not thy husband; this hast thou said truly.'
ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ | 19 |
The woman saith to him, 'Sir, I perceive that thou art a prophet;
אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ | 20 |
our fathers in this mountain did worship, and ye — ye say that in Jerusalem is the place where it behoveth to worship.'
ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ | 21 |
Jesus saith to her, 'Woman, believe me, that there doth come an hour, when neither in this mountain, nor in Jerusalem, shall ye worship the Father;
אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ | 22 |
ye worship what ye have not known; we worship what we have known, because the salvation is of the Jews;
אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ | 23 |
but, there cometh an hour, and it now is, when the true worshippers will worship the Father in spirit and truth, for the Father also doth seek such to worship him;
האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ | 24 |
God [is] a Spirit, and those worshipping Him, in spirit and truth it doth behove to worship.'
ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ | 25 |
The woman saith to him, 'I have known that Messiah doth come, who is called Christ, when that one may come, he will tell us all things;'
ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃ | 26 |
Jesus saith to her, 'I am [he], who am speaking to thee.'
ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ | 27 |
And upon this came his disciples, and were wondering that with a woman he was speaking, no one, however, said, 'What seekest thou?' or 'Why speakest thou with her?'
ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ | 28 |
The woman then left her water-jug, and went away to the city, and saith to the men,
באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ | 29 |
'Come, see a man, who told me all things — as many as I did; is this the Christ?'
ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃ | 30 |
They went forth therefore out of the city, and were coming unto him.
טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ | 31 |
And in the meanwhile his disciples were asking him, saying, 'Rabbi, eat;'
ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ | 32 |
and he said to them, 'I have food to eat that ye have not known.'
ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ | 33 |
The disciples then said one to another, 'Did any one bring him anything to eat?'
ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ | 34 |
Jesus saith to them, 'My food is, that I may do the will of Him who sent me, and may finish His work;
הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ | 35 |
do not say that it is yet four months, and the harvest cometh; lo, I say to you, Lift up your eyes, and see the fields, that they are white unto harvest already.
והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ (aiōnios ) | 36 |
'And he who is reaping doth receive a reward, and doth gather fruit to life age-during, that both he who is sowing and he who is reaping may rejoice together; (aiōnios )
כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ | 37 |
for in this the saying is the true one, that one is the sower and another the reaper.
אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃ | 38 |
I sent you to reap that on which ye have not laboured; others laboured, and ye into their labour have entered.
ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ | 39 |
And from that city many believed in him, of the Samaritans, because of the word of the woman testifying, — 'He told me all things — as many as I did.'
ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ | 40 |
When, then, the Samaritans came unto him, they were asking him to remain with them, and he remained there two days;
ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ | 41 |
and many more did believe because of his word,
ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃ | 42 |
and said to the woman — 'No more because of thy speaking do we believe; for we ourselves have heard and known that this is truly the Saviour of the world — the Christ.'
ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ | 43 |
And after the two days he went forth thence, and went away to Galilee,
כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ | 44 |
for Jesus himself testified that a prophet in his own country shall not have honour;
ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃ | 45 |
when then, he came to Galilee, the Galileans received him, having seen all things that he did in Jerusalem in the feast — for they also went to the feast.
ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ | 46 |
Jesus came, therefore, again to Cana of Galilee, where he made the water wine, and there was a certain courtier, whose son was ailing in Capernaum,
ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ | 47 |
he, having heard that Jesus is come out of Judea to Galilee, went away unto him, and was asking him that he may come down and may heal his son, for he was about to die.
ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ | 48 |
Jesus then said unto him, 'If signs and wonders ye may not see, ye will not believe.'
ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ | 49 |
The courtier saith unto him, 'Sir, come down before my child die;'
ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ | 50 |
Jesus saith to him, 'Be going on; thy son doth live.' And the man believed the word that Jesus said to him, and was going on,
ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ | 51 |
and he now going down, his servants met him, and told, saying — 'Thy child doth live;'
וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ | 52 |
he inquired then of them the hour in which he became better, and they said to him — 'Yesterday at the seventh hour the fever left him;'
וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ | 53 |
then the father knew that [it was] in that hour in which Jesus said to him — 'Thy son doth live,' and he himself believed, and his whole house;
זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃ | 54 |
this again a second sign did Jesus, having come out of Judea to Galilee.