לוּקָס 1
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ | 1 |
Seeing that many did take in hand to set in order a narration of the matters that have been fully assured among us,
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ | 2 |
as they did deliver to us, who from the beginning became eye-witnesses, and officers of the Word, —
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ | 3 |
it seemed good also to me, having followed from the first after all things exactly, to write to thee in order, most noble Theophilus,
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ | 4 |
that thou mayest know the certainty of the things wherein thou wast instructed.
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ | 5 |
There was in the days of Herod, the king of Judea, a certain priest, by name Zacharias, of the course of Abijah, and his wife of the daughters of Aaron, and her name Elisabeth;
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ | 6 |
and they were both righteous before God, going on in all the commands and righteousnesses of the Lord blameless,
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ | 7 |
and they had no child, because that Elisabeth was barren, and both were advanced in their days.
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ | 8 |
And it came to pass, in his acting as priest, in the order of his course before God,
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ | 9 |
according to the custom of the priesthood, his lot was to make perfume, having gone into the sanctuary of the Lord,
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ | 10 |
and all the multitude of the people were praying without, at the hour of the perfume.
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ | 11 |
And there appeared to him a messenger of the Lord standing on the right side of the altar of the perfume,
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ | 12 |
and Zacharias, having seen, was troubled, and fear fell on him;
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ | 13 |
and the messenger said unto him, 'Fear not, Zacharias, for thy supplication was heard, and thy wife Elisabeth shall bear a son to thee, and thou shalt call his name John,
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ | 14 |
and there shall be joy to thee, and gladness, and many at his birth shall joy,
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ | 15 |
for he shall be great before the Lord, and wine and strong drink he may not drink, and of the Holy Spirit he shall be full, even from his mother's womb;
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ | 16 |
and many of the sons of Israel he shall turn to the Lord their God,
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ | 17 |
and he shall go before Him, in the spirit and power of Elijah, to turn hearts of fathers unto children, and disobedient ones to the wisdom of righteous ones, to make ready for the Lord, a people prepared.'
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ | 18 |
And Zacharias said unto the messenger, 'Whereby shall I know this? for I am aged, and my wife is advanced in her days?'
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ | 19 |
And the messenger answering said to him, 'I am Gabriel, who have been standing near before God, and I was sent to speak unto thee, and to proclaim these good news to thee,
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ | 20 |
and lo, thou shalt be silent, and not able to speak, till the day that these things shall come to pass, because thou didst not believe my words, that shall be fulfilled in their season.'
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ | 21 |
And the people were waiting for Zacharias, and wondering at his tarrying in the sanctuary,
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ | 22 |
and having come out, he was not able to speak to them, and they perceived that a vision he had seen in the sanctuary, and he was beckoning to them, and did remain dumb.
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ | 23 |
And it came to pass, when the days of his service were fulfilled, he went away to his house,
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ | 24 |
and after those days, his wife Elisabeth conceived, and hid herself five months, saying —
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ | 25 |
'Thus hath the Lord done to me, in days in which He looked upon [me], to take away my reproach among men.'
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ | 26 |
And in the sixth month was the messenger Gabriel sent by God, to a city of Galilee, the name of which [is] Nazareth,
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ | 27 |
to a virgin, betrothed to a man, whose name [is] Joseph, of the house of David, and the name of the virgin [is] Mary.
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ | 28 |
And the messenger having come in unto her, said, 'Hail, favoured one, the Lord [is] with thee; blessed [art] thou among women;'
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ | 29 |
and she, having seen, was troubled at his word, and was reasoning of what kind this salutation may be.
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ | 30 |
And the messenger said to her, 'Fear not, Mary, for thou hast found favour with God;
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ | 31 |
and lo, thou shalt conceive in the womb, and shalt bring forth a son, and call his name Jesus;
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ | 32 |
he shall be great, and Son of the Highest he shall be called, and the Lord God shall give him the throne of David his father,
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) | 33 |
and he shall reign over the house of Jacob to the ages; and of his reign there shall be no end.' (aiōn g165)
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ | 34 |
And Mary said unto the messenger, 'How shall this be, seeing a husband I do not know?'
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ | 35 |
And the messenger answering said to her, 'The Holy Spirit shall come upon thee, and the power of the Highest shall overshadow thee, therefore also the holy-begotten thing shall be called Son of God;
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ | 36 |
and lo, Elisabeth, thy kinswoman, she also hath conceived a son in her old age, and this is the sixth month to her who was called barren;
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ | 37 |
because nothing shall be impossible with God.'
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ | 38 |
And Mary said, 'Lo, the maid-servant of the Lord; let it be to me according to thy saying,' and the messenger went away from her.
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ | 39 |
And Mary having arisen in those days, went to the hill-country, with haste, to a city of Judea,
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ | 40 |
and entered into the house of Zacharias, and saluted Elisabeth.
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ | 41 |
And it came to pass, when Elisabeth heard the salutation of Mary, the babe did leap in her womb; and Elisabeth was filled with the Holy Spirit,
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ | 42 |
and spake out with a loud voice, and said, 'Blessed [art] thou among women, and blessed [is] the fruit of thy womb;
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ | 43 |
and whence [is] this to me, that the mother of my Lord might come unto me?
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ | 44 |
for, lo, when the voice of thy salutation came to my ears, leap in gladness did the babe in my womb;
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ | 45 |
and happy [is] she who did believe, for there shall be a completion to the things spoken to her from the Lord.'
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ | 46 |
And Mary said, 'My soul doth magnify the Lord,
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ | 47 |
And my spirit was glad on God my Saviour,
| אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ | 48 |
Because He looked on the lowliness of His maid-servant, For, lo, henceforth call me happy shall all the generations,
| 49 |
For He who is mighty did to me great things, And holy [is] His name,
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ | 50 |
And His kindness [is] to generations of generations, To those fearing Him,
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ | 51 |
He did powerfully with His arm, He scattered abroad the proud in the thought of their heart,
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ | 52 |
He brought down the mighty from thrones, And He exalted the lowly,
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ | 53 |
The hungry He did fill with good, And the rich He sent away empty,
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ | 54 |
He received again Israel His servant, To remember kindness,
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) | 55 |
As He spake unto our fathers, To Abraham and to his seed — to the age.' (aiōn g165)
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ | 56 |
And Mary remained with her about three months, and turned back to her house.
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ | 57 |
And to Elisabeth was the time fulfilled for her bringing forth, and she bare a son,
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ | 58 |
and the neighbours and her kindred heard that the Lord was making His kindness great with her, and they were rejoicing with her.
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ | 59 |
And it came to pass, on the eighth day, they came to circumcise the child, and they were calling him by the name of his father, Zacharias,
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ | 60 |
and his mother answering said, 'No, but he shall be called John.'
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ | 61 |
And they said unto her — 'There is none among thy kindred who is called by this name,'
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ | 62 |
and they were making signs to his father, what he would wish him to be called,
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ | 63 |
and having asked for a tablet, he wrote, saying, 'John is his name;' and they did all wonder;
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ | 64 |
and his mouth was opened presently, and his tongue, and he was speaking, praising God.
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ | 65 |
And fear came upon all those dwelling around them, and in all the hill-country of Judea were all these sayings spoken of,
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ | 66 |
and all who heard did lay them up in their hearts, saying, 'What then shall this child be?' and the hand of the Lord was with him.
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ | 67 |
And Zacharias his father was filled with the Holy Spirit, and did prophesy, saying,
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ | 68 |
'Blessed [is] the Lord, the God of Israel, Because He did look upon, And wrought redemption for His people,
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ | 69 |
And did raise an horn of salvation to us, In the house of David His servant,
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) | 70 |
As He spake by the mouth of His holy prophets, Which have been from the age; (aiōn g165)
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ | 71 |
Salvation from our enemies, And out of the hand of all hating us,
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ | 72 |
To do kindness with our fathers, And to be mindful of His holy covenant,
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ | 73 |
An oath that He sware to Abraham our father,
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ | 74 |
To give to us, without fear, Out of the hand of our enemies having been delivered,
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ | 75 |
To serve Him, in holiness and righteousness Before Him, all the days of our life.
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ | 76 |
And thou, child, Prophet of the Highest Shalt thou be called; For thou shalt go before the face of the Lord, To prepare His ways.
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ | 77 |
To give knowledge of salvation to His people In remission of their sins,
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ | 78 |
Through the tender mercies of our God, In which the rising from on high did look upon us,
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ | 79 |
To give light to those sitting in darkness and death-shade, To guide our feet to a way of peace.'
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ | 80 |
And the child grew, and was strengthened in spirit, and he was in the deserts till the day of his shewing unto Israel.
