במדבר 11

1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה

And it was the people like [those who] complain trouble in [the] ears of Yahweh and he heard Yahweh and it burned anger his and it burned among them [the] fire of Yahweh and it consumed in [the] outskirt[s] of the camp.

2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש

And it cried out the people to Moses and he prayed Moses to Yahweh and it died out the fire.

3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה

And someone called [the] name of the place that Taberah for it had burned among them [the] fire of Yahweh.

4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר

And the rabble which [was] in midst its they craved a craving and they returned and they wept also [the] people of Israel and they said who? will he cause to eat us meat.

5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים

We remember the fish which we ate in Egypt for nothing the cucumbers and the watermelons and the leek[s] and the onions and the garlic.

6 ועתה נפשנו יבשה אין כל--בלתי אל המן עינינו

And now appetite our [is] dry there not [is] anything except [are] to the manna eyes our.

7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח

And the manna [was] like seed of coriander it and appearance its [was] like [the] appearance of bdellium.

8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן

They went about the people and they gathered and they ground in hand-mill or they pounded in mortar and they boiled in pot and they made it bread cakes and it was taste its like [the] taste of cake of oil.

9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו

And when came down the dew on the camp night it came down the manna with it.

10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו--איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע

And he heard Moses the people weeping to clans its everyone to [the] entrance of tent his and it burned [the] anger of Yahweh exceedingly and in [the] eyes of Moses [it was] displeasing.

11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה--עלי

And he said Moses to Yahweh why? have you done harm to servant your and why? not have I found favor in view your to put [the] burden of all the people this on me.

12 האנכי הריתי את כל העם הזה--אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו

¿ I did I conceive all the people this or? I did I give birth to it that you will say to me carry it in bosom your just as he carries foster-father the suckling-child on the land which you swore to ancestors its.

13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה

From where? [belong] to me [will] meat to give [it] to all the people this for they are weeping to me saying give! to us meat so let us eat.

14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני

Not I am able I to alone me to carry all the people this for [it is too] heavy for me.

15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג--אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי

And if thus - you [are] doing to me kill me please completely if I have found favor in view your and may not I look on distress my.

16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך

And he said Yahweh to Moses gather! to me seventy man from [the] elders of Israel whom you know that they [are] [the] elders of the people and officials its and you will take them to [the] tent of meeting and they will present themselves there with you.

17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך

And I will come down and I will speak with you there and I will share some of the spirit which [is] on you and I will put [it] on them and they will carry with you in [the] burden of the people and not you will carry [it] you to alone you.

18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר--כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם

And to the people you will say sanctify yourselves for tomorrow and you will eat meat for you have wept in [the] ears of Yahweh saying who? will he cause to eat us meat for it was good for us in Egypt and he will give Yahweh to you meat and you will eat.

19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום

Not a day one you will eat! and not two days and not - five days and not ten days and not twenty day[s].

20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים

Until - a month of days until that it will come out from nose your and it will become for you a loathsome thing because for you have rejected Yahweh who [is] in midst your and you have wept before him saying why? this did we come out from Egypt.

21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים

And he said Moses [are] six hundred thousand foot soldier[s] the people which I [am] in midst its and you you have said meat I will give to them and they will eat a month of days.

22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם

¿ A flock and a herd will it be slaughtered for them and someone will find for them or? all [the] fish of the sea will it be gathered for them and someone will find for them.

23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא

And he said Yahweh to Moses ¿ [the] hand of Yahweh is it short now you will see ¿ will it happen to you word my or? not.

24 ויצא משה--וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל

And he went out Moses and he spoke to the people [the] words of Yahweh and he gathered seventy man from [the] elders of the people and he stationed them around the tent.

25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו

And he came down Yahweh - in the cloud and he spoke to him and he shared some of the spirit which [was] on him and he put [it] on seventy man the elders and it was when rested on them the spirit and they prophesied and not they repeated.

26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה

And they had remained two men - in the camp [the] name of the one - [was] Eldad and [the] name of the second [was] Medad and it rested on them the spirit and they among those written and not they had gone out the tent towards and they prophesied in the camp.

27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה

And he ran the young man and he told to Moses and he said Eldad and Medad [are] prophesying in the camp.

28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו--ויאמר אדני משה כלאם

And he answered Joshua [the] son of Nun [the] servant of Moses from youth his and he said O lord my Moses restrain them.

29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים--כי יתן יהוה את רוחו עליהם

And he said to him Moses ¿ zealous [are] you for me and who? will he give all [the] people of Yahweh [were] prophets that he will put Yahweh spirit his on them.

30 ויאסף משה אל המחנה--הוא וזקני ישראל

And he gathered himself Moses to the camp he and [the] elders of Israel.

31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה--וכאמתים על פני הארץ

And a wind it set out - from with Yahweh and it brought quails from the sea and it left [them] at the camp about a journey of a day thus and about a journey of a day thus around the camp and about two cubits above [the] surface of the ground.

32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו--הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה

And it arose the people all the day that and all the night and all - [the] day of the next day and they gathered the quail the [one who] did little he gathered ten homers and they spread [them] out for themselves completely around the camp.

33 הבשר עודנו בין שניהם--טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד

The meat still it [was] between teeth their not yet it was chewed and [the] anger of Yahweh it burned on the people and he struck Yahweh the people a plague great very.

34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים

And someone called [the] name of the place that Kibroth Hattaavah for there they buried the people who craved.

35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות

From Kibroth Hattaavah they set out the people Hazeroth and they were at Hazeroth.