ויקרא 17

1 וידבר יהוה אל משה לאמר

And he spoke Yahweh to Moses saying.

2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר

Speak to Aaron and to sons his and to all [the] people of Israel and you will say to them this [is] the thing which he has commanded Yahweh saying.

3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

A person a person from [the] house of Israel who he will cut [the] throat of an ox or a young ram or a goat in the camp or who he will cut [the] throat of [it] from [the] outside of the camp.

4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה--דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

And to [the] entrance of [the] tent of meeting not he has brought it to present a present to Yahweh before [the] dwelling place of Yahweh blood it will be reckoned to the person that blood he has shed and he will be cut off the person that from among people his.

5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה--אותם

So that that they may bring [the] people of Israel sacrifices their which they [are] sacrificing on [the] face of the field and they will bring them to Yahweh to [the] entrance of [the] tent of meeting to the priest and they will sacrifice sacrifices of peace offerings to Yahweh them.

6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה

And he will sprinkle the priest the blood on [the] altar of Yahweh [the] entrance of [the] tent of meeting and he will make smoke the fat to an odor of soothing to Yahweh.

7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם

And not they will sacrifice again sacrifices their to the goat idols which they [are] prostituting themselves after them a statute of perpetuity it will be this for them to generations their.

8 ואלהם תאמר--איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח

And to them you will say a person a person from [the] house of Israel and of the sojourner[s] who he will sojourn in midst of them who he will offer up a burnt offering or a sacrifice.

9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה--ונכרת האיש ההוא מעמיו

And to [the] entrance of [the] tent of meeting not he will bring it to offer it to Yahweh and he will be cut off the person that from kinspeople his.

10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם--ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה

And a person a person from [the] house of Israel and of the sojourner[s] who sojourns in midst of them who he will eat any blood and I will set face my on the person who eats blood and I will cut off it from among people its.

11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר

For [the] life of the flesh [is] in the blood it and I I have given it to you on the altar to make atonement on selves your for [is] the blood it [which] by the life it makes atonement.

12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם

There-fore I have said to [the] people of Israel any person from you not it will eat blood and the sojourner who sojourns in midst of you not he will eat blood.

13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל--ושפך את דמו וכסהו בעפר

And a person a person from [the] people of Israel and of the sojourner[s] who sojourns in midst of them who he will hunt hunted game of an animal or a bird which it will be eaten and he will pour out blood its and he will cover it with dust.

14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת

For [the] life of all flesh blood its [is] life its it and I have said to [the] people of Israel [the] blood of any flesh not you must eat for [the] life of all flesh [is] blood its it all [those who] eat it he will be cut off.

15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב--וטהר

And every person who it will eat a carcass and a torn animal among the native-born and among the sojourner and he will wash garments his and he will wash with water and he will be unclean until the evening and he will be pure.

16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ--ונשא עונו

And if not he will wash and body his not he will wash and he will bear iniquity his.