< איוב 39 >
הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Sabes tu o tempo em que as cabras montezes parem? ou consideraste as dores das cervas?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
Contarás os meses que cumprem? ou sabes o tempo do seu parto?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
Quando se encurvam, produzem seus filhos, e lançam de si as suas dores.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Seus filhos enrijam, crescem com o trigo: saem, e nunca mais tornam a elas.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Quem despediu livre o jumento montez? e quem soltou as prisões ao jumento bravo?
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
Ao qual dei o ermo por casa, e a terra salgada por suas moradas.
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
Ri-se do arroido da cidade: não ouve os muitos gritos do exator.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
O que descobre nos montes é o seu pasto, e anda buscando tudo que está verde.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Ou, querer-te-á servir o unicórnio? ou ficará na tua cavalariça?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Ou amarrarás o unicórnio com a sua corda no rego? ou estorroará após ti os vales?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Ou confiarás nele, por ser grande a sua força? ou deixarás a seu cargo o teu trabalho?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Ou fiarás dele que te torne o que semeaste e o recolherá na tua eira?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
Vem de ti as alegres asas dos pavões, que tem penas de cegonha e da águia?
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
A qual deixa os seus ovos na terra, e os aquenta no pó.
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
E se esquece de que algum pé os pise, ou os animais do campo os calquem.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
Endurece-se para com seus filhos, como se não fossem seus: debalde é seu trabalho, porquanto está sem temor.
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
Porque Deus a privou de sabedoria, e não lhe repartiu entendimento.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
A seu tempo se levanta ao alto: ri-se do cavalo, e do que vai montado nele.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Ou darás tu força ao cavalo? ou vestirás o seu pescoço com trovão?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
Ou espanta-lo-ás, como ao gafanhoto? terrível é o fogoso respirar das suas ventas.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
Escarva a terra, e folga na sua força, e sai ao encontro dos armados.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
Ri-se do temor, e não se espanta, e não torna atráz por causa da espada.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
Contra ele rangem a aljava, o ferro flamante da lança e do dardo.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
Sacudindo-se, e removendo-se, escarva a terra, e não faz caso do som da buzina.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
Na fúria do som das buzinas diz: Eia! e de longe cheira a guerra, e o trovão dos príncipes, e o alarido.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Ou vôa o gavião pela tua inteligência, e estende as suas asas para o sul?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
Ou se remonta a águia ao teu mandado, e põe no alto o seu ninho?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
Nas penhas mora e habita: no cume das penhas, e nos lugares seguros.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
Desde ali descobre a preza: seus olhos a avistam desde longe.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
E seus filhos chupam o sangue, e onde há mortos ai está.