קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

Tudo tem o seu tempo determinado, e todo o propósito debaixo do céu tem o seu tempo:

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

Há tempo de nascer, e tempo de morrer: tempo de plantar, e tempo de arrancar o que se plantou:

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

Tempo de matar, e tempo de curar: tempo de derribar, e tempo de edificar:

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

Tempo de chorar, e tempo de rir: tempo de prantear, e tempo de saltar:

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

Tempo de espalhar pedras, e tempo de ajuntar pedras: tempo de abraçar, e tempo de afastar-se de abraçar:

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

Tempo de buscar, e tempo de perder: tempo de guardar, e tempo de deitar fora:

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

Tempo de rasgar, e tempo de coser: tempo de calar, e tempo de falar:

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

Tempo de amar, e tempo de aborrecer: tempo de guerra, e tempo de paz.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

Que vantagem tem o trabalhador daquilo em que trabalha?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

Tenho visto o trabalho que Deus deu aos filhos dos homens, para com ele os afligir.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

Tudo fez formoso em seu tempo: também pôs o século no coração deles, sem que o homem possa descobrir a obra que Deus fez desde o princípio até ao fim.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

Já tenho advertido que não há coisa melhor para eles do que alegrar-se e fazer bem na sua vida;

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

Como também que todo o homem coma e beba, e goze do bem de todo o seu trabalho: isto é um dom de Deus.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

Sei eu que tudo quanto Deus faz isso durará eternamente: nada se lhe deve acrescentar, e nada dele se deve diminuir; e isto faz Deus para que haja temor diante dele.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

O que houve de antes ainda o há agora: e o que há de ser, já foi; e Deus pede conta do que passou.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

Vi mais debaixo do sol, no lugar do juízo, que havia ali impiedade, e no lugar da justiça que ali havia impiedade.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

Eu disse no meu coração: Deus julgará o justo e o ímpio; porque ali será o tempo para julgar de todo o intento e sobre toda a obra.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

Disse eu no meu coração acerca do estado dos filhos dos homens, que Deus lhes declararia; e eles o veriam, que eles são como as bestas em si mesmos.

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

Porque o que sucede aos filhos dos homens, isso mesmo também sucede às bestas, e o mesmo sucede a eles ambos: como morre um, assim morre o outro; e todos tem o mesmo fôlego, e a vantagem dos homens sobre as bestas não é nenhuma, porque todos são vaidade.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

Todos vão para um lugar: todos foram feitos do pó, e todos voltarão ao pó

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Quem adverte que o fôlego dos filhos dos homens sobe para cima, e que o fôlego das bestas desce para baixo da terra?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

Assim que tenho visto que não há coisa melhor do que alegrar-se o homem nas suas obras, porque essa é a sua porção; porque quem o levará a ver o que será depois dele