< קֹהֶלֶת 11 >
שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו | 1 |
Lança o teu pão sobre as águas, porque depois de muitos dias o acharás.
תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ | 2 |
Reparte com sete, e ainda até com oito, porque não sabes que mal haverá sobre a terra.
אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון--מקום שיפול העץ שם יהוא | 3 |
Estando as nuvens cheias, vazam a chuva sobre a terra, e caindo a árvore para o sul, ou para o norte, no lugar em que a árvore cair ali ficará.
שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור | 4 |
Quem observa o vento, nunca semeará, e o que olha para as nuvens nunca segará.
כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל | 5 |
Assim como tu não sabes qual o caminho do vento, nem como se formam os ossos no ventre da mulher grávida, assim tu não sabes as obras de Deus, que faz todas as coisas.
בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים | 6 |
Pela manhã semeia a tua semente, e à tarde não retires a tua mão, porque tu não sabes qual será reto, se isto, se aquilo, ou se ambas estas coisas igualmente serão boas.
ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש | 7 |
Deveras suave é a luz, e agradável é aos olhos ver o sol.
כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל | 8 |
Porém se o homem viver muitos anos, e em todos eles se alegrar, também se deve lembrar dos dias das trevas, porque hão de ser muitos, e tudo quanto sucedeu é vaidade.
שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט | 9 |
Alegra-te, mancebo, na tua mocidade, e recreie-se o teu coração nos dias da tua mocidade, e anda pelos caminhos do teu coração, e pela vista dos teus olhos: sabe, porém, que por todas estas coisas te trará Deus a juízo
והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל | 10 |
Afasta pois a ira do teu coração, e remove da tua carne o mal, porque a adolescência e a juventude são vaidade.