Psalms 78
1 The lernyng of Asaph. Mi puple, perseyue ye my lawe; bowe youre eere in to the wordis of my mouth.
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 I schal opene my mouth in parablis; Y schal speke perfite resouns fro the bigynnyng.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 Hou grete thingis han we herd, aud we han knowe tho; and oure fadris. telden to vs.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 Tho ben not hid fro the sones of hem; in anothir generacioun. And thei telden the heriyngis of the Lord, and the vertues of hym; and hise merueilis, whyche he dide.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 And he reiside witnessyng in Jacob; and he settide lawe in Israel. Hou grete thingis comaundide he to oure fadris, to make tho knowun to her sones;
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 that another generacioun knowe. Sones, that schulen be born, and schulen rise vp; schulen telle out to her sones.
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 That thei sette her hope in God, and foryete not the werkis of God; and that thei seke hise comaundementis.
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 Lest thei be maad a schrewid generacioun; and terrynge to wraththe, as the fadris of hem. A generacioun that dresside not his herte; and his spirit was not bileued with God.
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 The sones of Effraym, bendinge a bouwe and sendynge arowis; weren turned in the dai of batel.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Thei kepten not the testament of God; and thei nolden go in his lawe.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 And thei foryaten hise benefices; and hise merueils, whiche he schewide to hem.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 He dide merueils bifore the fadris of hem in the loond of Egipt; in the feeld of Taphneos.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 He brak the see, and ledde hem thorou; and he ordeynede the watris as in a bouge.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 And he ledde hem forth in a cloude of the dai; and al niyt in the liytnyng of fier.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 He brak a stoon in deseert; and he yaf watir to hem as in a myche depthe.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 And he ledde watir out of the stoon; and he ledde forth watris as floodis.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 And thei `leiden to yit to do synne ayens hym; thei excitiden hiye God in to ire, in a place with out water.
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 And thei temptiden God in her hertis; that thei axiden meetis to her lyues.
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 And thei spaken yuel of God; thei seiden, Whether God may make redi a bord in desert?
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 For he smoot a stoon, and watris flowiden; and streemys yeden out in aboundaunce. Whether also he may yyue breed; ether make redi a bord to his puple?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 Therfor the Lord herde, and delaiede; and fier was kindelid in Jacob, and the ire of God stiede on Israel.
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 For thei bileueden not in God; nether hopiden in his heelthe.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 And he comaundide to the cloudis aboue; and he openyde the yatis of heuene.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 And he reynede to hem manna for to eete; and he yaf to hem breed of heuene.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Man eet the breed of aungels; he sent to hem meetis in aboundance.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 He turnede ouere the south wynde fro heuene; and he brouyte in bi his vertu the weste wynde.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 And he reynede fleischis as dust on hem; and `he reinede volatils fethered, as the grauel of the see.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 And tho felden doun in the myddis of her castels; aboute the tabernaclis of hem.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 And thei eeten, and weren fillid greetli, and he brouyte her desire to hem;
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 thei weren not defraudid of her desier. Yit her metis weren in her mouth;
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 and the ire of God stiede on hem. And he killide the fatte men of hem; and he lettide the chosene men of Israel.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 In alle these thingis thei synneden yit; and bileuede not in the merueils of God.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 And the daies of hem failiden in vanytee; and the yeeris of hem faileden with haste.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Whanne he killide hem, thei souyten hym; and turneden ayen, and eerli thei camen to hym.
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 And thei bithouyten, that God is the helper of hem; and `the hiy God is the ayenbier of hem.
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 And thei loueden hym in her mouth; and with her tunge thei lieden to hym.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Forsothe the herte of hem was not riytful with hym; nethir thei weren had feithful in his testament.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 But he is merciful, and he schal be maad merciful to the synnes of hem; and he schal not destrie hem. And he dide greetli, to turne awei his yre; and he kyndelide not al his ire.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 And he bithouyte, that thei ben fleische; a spirit goynge, and not turnynge ayen.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Hou oft maden thei hym wrooth in desert; thei stireden hym in to ire in a place with out watir.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 And thei weren turned, and temptiden God; and thei wraththiden the hooli of Israel.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Thei bithouyten not on his hond; in the dai in the which he ayen bouyte hem fro the hond of the trobler.
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 As he settide hise signes in Egipt; and hise grete wondris in the feeld of Taphneos.
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 And he turnede the flodis of hem and the reynes of hem in to blood; that thei schulden not drynke.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 He sente a fleisch flie in to hem, and it eet hem; and he sente a paddok, and it loste hem.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 And he yaf the fruytis of hem to rust; and he yaf the trauels of hem to locustis.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 And he killide the vynes of hem bi hail; and the moore trees of hem bi a frost.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 And he bitook the beestis of hem to hail; and the possessioun of hem to fier.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 He sente in to hem the ire of his indignacioun; indignacioun, and ire, and tribulacioun, sendingis in bi iuel aungels.
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 He made weie to the path of his ire, and he sparide not fro the deth of her lyues; and he closide togidere in deth the beestis of hem.
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 And he smoot al the first gendrid thing in the lond of Egipt; the first fruytis of alle the trauel of hem in the tabernaclis of Cham.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 And he took awei his puple as scheep; and he ledde hem forth as a flok in desert.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 And he ledde hem forth in hope, and thei dredden not; and the see hilide the enemyes of hem.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 And he brouyte hem in to the hil of his halewyng; in to the hil which his riythond gat. And he castide out hethene men fro the face of hem; and bi lot he departide to hem the lond in a cord of delyng.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 And he made the lynagis of Israel to dwelle in the tabernaclis of hem.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 And thei temptiden, and wraththiden heiy God; and thei kepten not hise witnessyngis.
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 And thei turneden awei hem silf, and thei kepten not couenaunt; as her fadris weren turned in to a schrewid bouwe.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 Thei stiriden him in to ire in her litle hillis; and thei terriden hym to indignacioun of her grauen ymagis.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 God herde, and forsook; and brouyte to nouyt Israel greetli.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 And he puttide awei the tabernacle of Sylo; his tabernacle where he dwellide among men.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 And he bitook the vertu of hem in to caitiftee; and the fairnesse of hem in to the hondis of the enemye.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 And he closide togidere his puple in swerd; and he dispiside his erytage.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Fier eet the yonge men of hem; and the virgyns of hem weren not biweilid.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 The prestis of hem fellen doun bi swerd; and the widewis of hem weren not biwept.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 And the Lord was reisid, as slepynge; as miyti greetli fillid of wiyn.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 And he smoot hise enemyes on the hynderere partis; he yaf to hem euerlastyng schenschipe.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 And he puttide awei the tabernacle of Joseph; and he chees not the lynage of Effraym.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 But he chees the lynage of Juda; he chees the hil of Syon, which he louede.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 And he as an vnicorn bildide his hooli place; in the lond, which he foundide in to worldis.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 And he chees Dauid his seruaunt, and took hym vp fro the flockis of scheep; he took hym fro bihynde scheep with lambren.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 To feed Jacob his seruaunt; and Israel his eritage.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 And he fedde hem in the innocens of his herte; and he ledde hem forth in the vndurstondyngis of his hondis.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
