Psalms 109
1 To victorye, the salm of Dauid.
| למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש |
2 God, holde thou not stille my preisyng; for the mouth of the synner, and the mouth of the gileful man is openyd on me.
| כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר |
3 Thei spaken ayens me with a gileful tunge, and thei cumpassiden me with wordis of hatrede; and fouyten ayens me with out cause.
| ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם |
4 For that thing that thei schulden loue me, thei bacbitiden me; but Y preiede.
| תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה |
5 And thei settiden ayens me yuelis for goodis; and hatrede for my loue.
| וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי |
6 Ordeyne thou a synner on him; and the deuel stonde on his riyt half.
| הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו |
7 Whanne he is demed, go he out condempned; and his preier `be maad in to synne.
| בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה |
8 Hise daies be maad fewe; and another take his bischopriche.
| יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר |
9 Hise sones be maad faderles; and his wijf a widewe.
| יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה |
10 Hise sones tremblinge be born ouer, and begge; and be cast out of her habitaciouns.
| ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם |
11 An vsurere seke al his catel; and aliens rauysche hise trauelis.
| ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו |
12 Noon helpere be to him; nether ony be that haue mercy on hise modirles children.
| אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו |
13 Hise sones be maad in to perisching; the name of him be don awei in oon generacioun.
| יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם |
14 The wickidnesse of hise fadris come ayen in to mynde in the siyt of the Lord; and the synne of his modir be not don awei.
| יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח |
15 Be thei maad euere ayens the Lord; and the mynde of hem perische fro erthe.
| יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם |
16 For that thing that he thouyte not to do merci,
| יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת |
17 and he pursuede a pore man and beggere; and to slee a man compunct in herte.
| ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו |
18 And he louede cursing, and it schal come to hym; and he nolde blessing, and it schal be maad fer fro him. And he clothide cursing as a cloth, and it entride as water in to hise ynnere thingis; and as oile in hise boonus.
| וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו |
19 Be it maad to him as a cloth, with which he is hilyd; and as a girdil, with which he is euere gird.
| תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה |
20 This is the werk of hem that bacbiten me anentis the Lord; and that speke yuels ayens my lijf.
| זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי |
21 And thou, Lord, Lord, do with me for thi name; for thi merci is swete.
| ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני |
22 Delyuere thou me, for Y am nedi and pore; and myn herte is disturblid with ynne me.
| כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי |
23 I am takun awei as a schadowe, whanne it bowith awei; and Y am schakun awei as locustis.
| כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה |
24 Mi knees ben maad feble of fasting; and my fleische was chaungid for oile.
| ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן |
25 And Y am maad schenschipe to hem; thei sien me, and moueden her heedis.
| ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם |
26 Mi Lord God, helpe thou me; make thou me saaf bi thi merci.
| עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך |
27 And thei schulen wite, that this is thin hond; and thou, Lord, hast do it.
| וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה |
28 Thei schulen curse, and thou schalt blesse, thei that risen ayens me, be schent; but thi seruaunt schal be glad.
| יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח |
29 Thei that bacbiten me, be clothid with schame; and be thei hilid with her schenschipe as with a double cloth.
| ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם |
30 I schal knouleche to the Lord greetli with my mouth; and Y schal herie hym in the myddil of many men.
| אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו |
31 Which stood nyy on the riyt half of a pore man; to make saaf my soule fro pursueris.
| כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו |
