< Psalms 104 >

1 My soule, prayse thou the Lord: O Lord my God, thou art exceeding great, thou art clothed with glorie and honour.
ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃
2 Which couereth himselfe with light as with a garment, and spreadeth the heauens like a curtaine.
עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
3 Which layeth the beames of his chambers in the waters, and maketh the cloudes his chariot, and walketh vpon the wings of the winde.
המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
4 Which maketh his spirits his messengers, and a flaming fire his ministers.
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
5 He set the earth vpon her foundations, so that it shall neuer moue.
יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃
6 Thou coueredst it with the deepe as with a garment: the waters woulde stand aboue the mountaines.
תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃
7 But at thy rebuke they flee: at the voyce of thy thunder they haste away.
מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
8 And the mountaines ascend, and the valleis descend to the place which thou hast established for them.
יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
9 But thou hast set them a bounde, which they shall not passe: they shall not returne to couer the earth.
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃
10 He sendeth the springs into the valleis, which runne betweene the mountaines.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
11 They shall giue drinke to all the beasts of the fielde, and the wilde asses shall quench their thirst.
ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
12 By these springs shall the foules of the heauen dwell, and sing among the branches.
עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃
13 He watereth the mountaines from his chambers, and the earth is filled with the fruite of thy workes.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14 He causeth grasse to growe for the cattell, and herbe for the vse of man, that he may bring forth bread out of the earth,
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
15 And wine that maketh glad the heart of man, and oyle to make the face to shine, and bread that strengtheneth mans heart.
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃
16 The high trees are satisfied, euen the cedars of Lebanon, which he hath planted,
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
17 That ye birdes may make their nestes there: the storke dwelleth in the firre trees.
אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
18 The high mountaines are for the goates: the rockes are a refuge for the conies.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
19 He appoynted the moone for certaine seasons: the sunne knoweth his going downe.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃
20 Thou makest darkenesse, and it is night, wherein all the beastes of the forest creepe forth.
תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃
21 The lions roare after their praye, and seeke their meate at God.
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃
22 When the sunne riseth, they retire, and couche in their dennes.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃
23 Then goeth man forth to his worke, and to his labour vntill the euening.
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃
24 O Lord, howe manifolde are thy workes! in wisdome hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
25 So is this sea great and wide: for therein are things creeping innumerable, both small beastes and great.
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
26 There goe the shippes, yea, that Liuiathan, whom thou hast made to play therein.
שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃
27 All these waite vpon thee, that thou maiest giue them foode in due season.
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
28 Thou giuest it to them, and they gather it: thou openest thine hand, and they are filled with good things.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
29 But if thou hide thy face, they are troubled: if thou take away their breath, they dye and returne to their dust.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
30 Againe if thou send forth thy spirit, they are created, and thou renuest the face of the earth.
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
31 Glory be to the Lord for euer: let the Lord reioyce in his workes.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃
32 He looketh on the earth and it trembleth: he toucheth the mountaines, and they smoke.
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
33 I will sing vnto the Lord all my life: I will prayse my God, while I liue.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃
34 Let my wordes be acceptable vnto him: I will reioyce in the Lord.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃
35 Let the sinners be consumed out of the earth, and the wicked till there be no more: O my soule, prayse thou the Lord. Prayse ye the Lord.
יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

< Psalms 104 >