Job 5
1 Call nowe, if any will answere thee, and to which of the Saintes wilt thou turne?
| קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ |
2 Doubtlesse anger killeth the foolish, and enuie slayeth the idiote.
| כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ |
3 I haue seene the foolish well rooted, and suddenly I cursed his habitation, saying,
| אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ |
4 His children shalbe farre from saluation, and they shall be destroyed in the gate, and none shall deliuer them.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ |
5 The hungrie shall eate vp his haruest: yea, they shall take it from among the thornes, and the thirstie shall drinke vp their substance.
| אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ |
6 For miserie commeth not foorth of the dust, neither doeth affliction spring out of the earth.
| כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ |
7 But man is borne vnto trauaile, as the sparkes flie vpwarde.
| כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ |
8 But I would inquire at God, and turne my talke vnto God:
| אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ |
9 Which doeth great things and vnsearchable, and marueilous things without nomber.
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ |
10 He giueth raine vpon the earth, and powreth water vpon the streetes,
| הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ |
11 And setteth vp on hie them that be lowe, that the sorowfull may be exalted to saluation.
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ |
12 He scattereth the deuices of the craftie: so that their handes can not accomplish that which they doe enterprise.
| מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ |
13 He taketh the wise in their craftinesse, and the counsel of the wicked is made foolish.
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ |
14 They meete with darkenesse in the day time, and grope at noone day, as in the night.
| יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ |
15 But he saueth the poore from the sword, from their mouth, and from the hande of the violent man,
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ |
16 So that the poore hath his hope, but iniquitie shall stop her mouth.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ |
17 Beholde, blessed is the man whome God correcteth: therefore refuse not thou the chastising of the Almightie.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ |
18 For he maketh the wound, and bindeth it vp: he smiteth, and his handes make whole.
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ |
19 He shall deliuer thee in sixe troubles, and in the seuenth the euill shall not touch thee.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ |
20 In famine he shall deliuer thee from death: and in battel from the power of the sworde.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ |
21 Thou shalt be hid from the scourge of the tongue, and thou shalt not be afraid of destruction when it commeth.
| בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ |
22 But thou shalt laugh at destruction and dearth, and shalt not be afraide of the beast of the earth.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ |
23 For the stones of the fielde shall be in league with thee, and the beastes of the field shall be at peace with thee.
| כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ |
24 And thou shalt knowe, that peace shall be in thy tabernacle, and thou shalt visite thine habitation, and shalt not sinne.
| וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ |
25 Thou shalt perceiue also, that thy seede shalbe great, and thy posteritie as the grasse of the earth.
| וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ |
26 Thou shalt goe to thy graue in a ful age, as a ricke of corne commeth in due season into the barne.
| תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ |
27 Lo, thus haue we inquired of it, and so it is: heare this and knowe it for thy selfe.
| הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ |
