וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃ |
עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃ |
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃ |
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃ |
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃ |
עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃ |
וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃ |
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃ |
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃ |
בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃ |
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃ |
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃ |
סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ |
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃ |