Jobs 30
1 Men no er eg til spott for deim som yngre er av år enn eg; eg deira feder ikkje fann verdige plass hjå gjætarhunden.
| ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ |
2 Magtlause er og deira hender, og deira saft og kraft er burte;
| גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ |
3 Dei magre er av naud og svolt, dei gneg i turre øydemarki som alt i går var reine audni,
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ |
4 og plukkar melde millom kjørri og hev til føda einerot.
| הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ |
5 Frå folket vert dei jaga burt, fær tjuvemann slengt etter seg.
| מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ |
6 Dei gøymer seg i fæle gil, i holor uti jord og fjell;
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ |
7 og millom buskor skrålar dei og samlast under netlerunnar;
| בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ |
8 ei ætt av dårar og namnlause som ein helst piskar ut or landet.
| בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ |
9 No er eg slengjestev for deim, eit ordtak hev for deim eg vorte.
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ |
10 Dei styggjest ved meg, held seg burte og sparer ei å sputta på meg.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ |
11 Utan all blygd dei krenkjer meg, hiv av kvart band framfor mi åsyn.
| כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ |
12 Eit utjo reiser seg til høgre, dei spenner mine føter burt, og legg ulukke-vegar mot meg.
| על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ |
13 Og stigen min den bryt dei upp og hjelper til med mi ulukka, dei som er hjelpelause sjølv.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ |
14 Som gjenom vide murbrot kjem dei, velter seg fram med bråk og brak.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ |
15 Imot meg vender rædslor seg, mi æra elter dei som stormen, mi velferd kvarv som lette sky.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ |
16 No jamrar seg mi sjæl i meg; usæle dagar held meg fast.
| ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ |
17 Natti gneg mine knokar av meg, min verk, mi pina aldri søv.
| לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ |
18 Ved allmagt vert min klædnad vanstelt, heng tett som skjortekragen kring meg.
| ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ |
19 Han kasta meg i skarnet ned; og eg ser ut som mold og oska.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ |
20 Eg skrik til deg, du svarar ikkje, eg stend der, og du stirer på meg.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ |
21 Hard hev du vorte imot meg, du stri’r mot meg med veldug hand.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ |
22 Du let meg fara burt i stormen, du let meg tynast i hans brus.
| תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ |
23 Eg veit du fører meg til dauden, der alt som liver samlast lyt.
| כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ |
24 Kven kavar ikkje når han søkk? Kven ropar ikkje ut i fåren?
| אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ |
25 Gret eg’kje sjølv med den fortrykte, og syrgde yver fatigmann?
| אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ |
26 Eg vona godt, men det kom vondt, eg venta ljos, men myrker kom.
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ |
27 Det kokar allstødt i mitt indre, ulukkedagen møter meg.
| מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ |
28 Svart gjeng eg kring, men ikkje solbrend, eg ris i flokken, skrik um hjelp.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ |
29 Bror åt sjakalar hev eg vorte, til strussar eg ein frende er.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ |
30 Mi hud er svart og flaknar av; det brenn i mine bein av hite.
| עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ |
31 Min cither hev eg bytt i sorg, og fløyta mi med gråtar-mål.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ |
