שיר השירים 1
| שיר השירים אשר לשלמה׃ | 1 |
The Song of songs, which is Solomon's.
| ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃ | 2 |
Let him kiss me with the kisses of his mouth: for your breasts are better than wine.
| לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃ | 3 |
And the smell of your ointments is better than all spices: your name is ointment poured forth; therefore do the young maidens love you.
| משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃ | 4 |
They have drawn you: we will run after you, for the smell of your ointments: the king has brought me into closet: let us rejoice and be glad in you; we will love your breasts more than wine: righteousness loves you.
| שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃ | 5 |
I am black, but beautiful, you daughters of Jerusalem, as the tents of Kedar, as the curtains of Solomon.
| אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃ | 6 |
Look not upon me, because I am dark, because the sun has looked unfavourably upon me: my mother's sons strove with me; they made me keeper in the vineyards; I have not kept my own vineyard.
| הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך׃ | 7 |
Tell me, [you] whom my soul loves, where you tend your flock, where you cause [them] to rest at noon, lest I become as one that is veiled by the flocks of your companions.
| אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃ | 8 |
If you know not yourself, you fair one amongst women, go you forth by the footsteps of the flocks, and feed your kids by the shepherd's tents.
| לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃ | 9 |
I have likened you, my companion, to my horses in the chariots of Pharao.
| נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃ | 10 |
How are your cheeks beautiful as [those] of a dove, your neck as chains!
| תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃ | 11 |
We will make you figures of gold with studs of silver.
| עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃ | 12 |
So long as the king was at table, my spikenard gave forth its smell.
| צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃ | 13 |
My kinsman is to me a bundle of myrrh; he shall lie between my breasts.
| אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי׃ | 14 |
My kinsman is to me a cluster of camphor in the vineyards of Engaddi.
| הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים׃ | 15 |
Behold, you are fair, my companion; behold, you are fair; your eyes are doves.
| הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה׃ | 16 |
Behold, you are fair, my kinsman, yes, beautiful, overshadowing our bed.
| קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים׃ | 17 |
The beams of our house are cedars, our ceilings are of cypress.
