< אֶל־הָרוֹמִיִּים 7 >

או הלא ידעתם אחי ולידעי התורה אנכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו׃ 1
Surely, brothers, you know (for I am speaking to those who know what law means) that law governs a person only during his lifetime?
כי אשה בעלת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה׃ 2
For a married woman who has a husband is bound by law to her husband during his lifetime; but if her husband dies, she is released from the law of her husband.
והנה אם תחיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר׃ 3
So then, if during her husband lifetime, she unites herself with another man, she will be counted an adulteress; but if her husband dies, she is free from the Law, so that she is no adulteress, even if she unites herself with another man.
לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגוית המשיח להיותכם לאחר לאשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלהים׃ 4
So also, my brother, you were made dead to the Law through the body of Christ; that you should be joined to another, even to Him who was raised from the dead that we might bear fruit for God.
כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פעלות באברינו לעשות פרי למות׃ 5
For while we were unspiritual, the sinful passions, aroused by the Law, were ever active in every part of our bodies, leading us to bear fruit unto death.
אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי ישן הכתב׃ 6
But now we have been released from the Law, because we are dead to that in which we were held; so that we are now in thraldom in new and spiritual conditions, and not under the old written code.
אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד׃ 7
What shall we say then? Is the Law sin? Certainly not. On the contrary I should not have become acquainted with sin had it not been for the Law; for except the Law had repeatedly said, "Thou shalt not lust," I should never have known the sin of lust.
וימצא החטא סבה לו במצוה לעורר בקרבי כל חמוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא׃ 8
But when sin had gained a vantage-ground, by means of the commandment, it stirred up within me all manner of lust; for where there is no law, sin is dead.
ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצוה ויחי החטא׃ 9
Once I lived apart from the Law, myself; but when the commandment came, sin revived, and I died;
ואני מתי והמצוה אשר נתנה לחיים היא נמצאה לי למות׃ 10
and the very commandment which should have meant life, this I found to mean death.
כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי ויהרגני על ידה׃ 11
For sin, when it had gained a vantage-ground through the commandment, beguiled me, and through it slew me.
ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה׃ 12
So then the Law is holy, and the commandment is holy and righteous and good.
הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה׃ 13
Did then that which was good become for me death? Never! but sin did; that it might be manifest as sin, by that the unutterable malignity of sin might become plain through the commandment.
כי ידעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא׃ 14
For we know that the Law is spiritual; but as for me, I am a creature of flesh, bought and sold under the dominion of sin.
כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה׃ 15
For what I perform I know not; what I practise is not what I intend to do, but what I detest, that I habitually do.
ובעשותי את אשר לא רציתי בו הנני מודה בזאת כי התורה טובה היא׃ 16
If then I habitually do what I do not intend to do, I am consenting to the Law, that it is right.
ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃ 17
And now it is longer I myself who do the deed, but it is sin which has its home in me.
כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עמדי אבל עשות הטוב לא מצאתי׃ 18
For I know that in me, that is in my flesh, no good thing has its home; for while to will is present with me, to carry out that which is right is not.
כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃ 19
For the good that I intend to do, I do not; but the evil which I do not; but the evil which I do not intend to do, that I am ever practising.
ואם את אשר לא רציתי בו אני עשה לא עוד אנכי הפעל כי החטא הישב בקרבי׃ 20
But if I do the very thing I do not intend to do, it is no more I who practise it, but sin which has its home in me.
ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃ 21
I find, then, this law, that when I intend to do good, evil is ever present with me.
כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלהים׃ 22
For in my inmost self I delight in the law of God;
אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃ 23
but I find a different law in my bodily faculties, waging war with the law of my will, and taking me prisoner to that law of sin which is in my bodily faculties.
אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה׃ 24
Oh, wretched man that I am! Who shall deliver me from this slave of death?
אודה לאלהים בישוע המשיח אדנינו׃ [ (Romans 7:26) לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא׃ ] 25
Oh, thank God! it is through Jesus Christ our Lord. So then I myself in my will am in thraldom to the law of God; yet in my animal nature I am in thraldom to the law of sin.

< אֶל־הָרוֹמִיִּים 7 >