תהילים 80

1 למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃

For the end, for alternate [strains], a testimony for Asaph, a Psalm concerning the Assyrian. Attend, O Shepherd of Israel, who guidest Joseph like a flock; thou who sittest upon the cherubs, manifest thyself;

2 לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃

before Ephraim and Benjamin and Manasse, stir up thy power, and come to deliver us.

3 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃

Turn us, O God, and cause thy face to shine; and we shall be delivered.

4 יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃

O Lord God of hosts, how long art thou angry with the prayer of thy servant?

5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

Thou wilt feed us with bread of tears; and wilt cause us to drink tears by measure.

6 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃

Thou has made us a strife to our neighbours; and our enemies have mocked at us.

7 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃

Turn us, O Lord God of hosts, and cause thy face to shine; and we shall be saved. (Pause)

8 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

Thou hast transplanted a vine out of Egypt: thou hast cast out the heathen, and planted it.

9 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃

Thou madest a way before it, and didst cause its roots to strike, and the land was filled [with it].

10 כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃

Its shadow covered the mountains, and its shoots [equalled] the goodly cedars.

11 תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃

It sent forth its branches to the sea, and its shoots to the river.

12 למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃

Wherefore hast thou broken down its hedge, while all that pass by the way pluck it?

13 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

The boar out of the wood has laid it waste, and the wild beast has devoured it.

14 אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

O God of hosts, turn, we pray thee: look on [us] from heaven, and behold and visit this vine;

15 וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃

and restore that which thy right hand has planted: and look on the son of man whom thou didst strengthen for thyself.

16 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃

[It is] burnt with fire and dug up: they shall perish at the rebuke of thy presence.

17 תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃

Let thy hand be upon the man of thy right hand, and upon the son of man whom thou didst strengthen for thyself.

18 ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃

So will we not depart from thee: thou shalt quicken us, and we will call upon thy name.

19 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃

Turn us, O Lord God of hosts, and make thy face to shine; and we shall be saved.