< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
A psalm of Asaph. Truly God is good to Israel, to those whose minds are pure.
ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
But I was stumbling, my feet were starting to slide,
כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
because I was jealous of self-important people—I saw how well the wicked were doing.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
They don't ever seem to get sick; they are strong and healthy.
בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
They don't have problems like other people; they don't get hit by disasters like everybody else.
לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
They wear their pride like a necklace; they clothe themselves with violence.
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
Their eyes bulge out because they're so fat; their minds are full of selfish vanity.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
They mock people, and speak maliciously; they arrogantly threaten cruelty.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
They talk irreverently against heaven above, and defame people here on earth.
לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
As a result people turn to them and drink in everything they say.
ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
“God won't find out,” they say. “The Most High doesn't even know what's going on!”
הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Look at these wicked people! They don't have a care in the world, and they're always making money!
אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
It's been pointless to keep my mind pure and my hands clean.
ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
I'm cursed with suffering all day long; every morning I'm punished.
אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
If I'd talked like this to others, I would have betrayed your people.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
So I thought about it and tried to understand, but it looked like a lot of hard work to me—
עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
until I went into God's Temple. Then I understood what happens to the wicked in the end.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
For you send them on a slippery path; you throw them down to destruction.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
How quickly they're destroyed! They come to a terrifying end.
כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
Like waking up from a dream, Lord—when you get up you will forget all about them!
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
At that time my thoughts were bitter. I felt like I had been stabbed.
ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
I was stupid and ignorant. I was like a brute beast to you.
ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
Yet I'm always with you; you hold me by the hand.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
You tell me what to do; and ultimately you will welcome me in glory.
מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Who is there in heaven for me except you? And I want nothing on earth except you.
כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
My body and my mind may fail, but God is the foundation of my life. He is mine forever!
כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
Those people who are far from God will die. You destroy all those unfaithful to you.
ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
But I love to stay close to God! I have chosen the Lord God to protect me. I will share all that you have done.