תהילים 71

1 בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃

By David, [a Psalm sung by] the sons of Jonadab, and the first that were taken captive. O Lord, I have hoped in thee: let me never be put to shame.

2 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃

In thy righteousness deliver me and rescue me: incline thine ear to me, and save me.

3 היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃

Be to me a protecting God, and a strong hold to save me: for thou art my fortress and my refuge.

4 אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃

Deliver me, O my God, from the hand of the sinner, from the hand of the transgressor and unjust man.

5 כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃

For thou art my support, O Lord; O Lord, [thou art] my hope from my youth.

6 עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

On thee have I been stayed from the womb: from the belly of my mother thou art my protector: of thee is my praise continually.

7 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃

I am become as it were a wonder to many: but thou art [my] strong helper.

8 ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃

Let my mouth be filled with praise, that I may hymn thy glory, [and] thy majesty all the day.

9 אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃

Cast me not off at the time of old age; forsake me not when my strength fails.

10 כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

For mine enemies have spoken against me; and they that lay wait for my soul have taken counsel together,

11 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃

saying, God has forsaken him: persecute ye and take him; for there is none to deliver [him].

12 אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃

O God, go not far from me, O my God, draw nigh to my help.

13 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

Let those that plot against my soul be ashamed and utterly fail: let those that seek my hurt be clothed with shame and dishonour.

14 ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃

But I will hope continually, and will praise thee more and more.

15 פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

My mouth shall declare thy righteousness openly, [and] thy salvation all the day; for I am not acquainted with the affairs [of men].

16 אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃

I will go on in the might of the Lord: O Lord, I will make mention of thy righteousness only.

17 אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃

O God, thou hast taught me from my youth, and until now will I declare thy wonders;

18 וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

even until I am old and advanced in years. O God, forsake me not; until I shall have declared thine arm to all the generation that is to come:

19 וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃

even thy power and thy righteousness, O God, up to the highest [heavens, even] the mighty works which thou has done: O God, who is like to thee?

20 אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

What afflictions many and sore hast thou shewed me! yet thou didst turn and quicken me, and broughtest me again from the depths of the earth.

21 תרב גדלתי ותסב תנחמני׃

Thou didst multiply thy righteousness, and didst turn and comfort me, and broughtest me again out of the depths of the earth.

22 גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃

I will also therefore give thanks to thee, O God, [because of] thy truth, on an instrument of psalmody: I will sing psalms to thee on the harp, O Holy One of Israel.

23 תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃

My lips shall rejoice when I sing to thee; and my soul, which thou hast redeemed.

24 גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃

Moreover also my tongue shall dwell all the day upon thy righteousness; when they shall be ashamed and confounded that seek my hurt.