תהילים 40
| למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃ | 1 |
Dem Vorsänger. Ein Psalm Davids. Beharrlich habe ich auf den HERRN geharrt, da neigte er sein Ohr zu mir und erhörte mein Schreien
| ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃ | 2 |
und zog mich aus der Grube des Verderbens, aus dem schmutzigen Schlamm, und stellte meine Füße auf einen Fels, machte meine Schritte gewiß
| ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃ | 3 |
und gab mir ein neues Lied in meinen Mund, ein Lob für unsern Gott; das werden viele sehen und den HERRN fürchten und ihm vertrauen.
| אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃ | 4 |
Wohl dem Manne, der sein Vertrauen auf den HERRN setzt und sich nicht wendet zu denen, die aufgeblasen sind und gern täuschen.
| רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃ | 5 |
HERR, mein Gott, groß sind die Wunder, die du getan, und die Pläne, die du für uns gemacht; dir ist nichts gleich! Ich wollte sie verkündigen und davon sagen; Aber sie sind nicht zu zählen.
| זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃ | 6 |
Opfer und Gaben begehrst du nicht; die Ohren hast du mir aufgetan; Brandopfer und Sündopfer hast du nicht verlangt.
| אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃ | 7 |
Da sprach ich: Siehe, ich bin gekommen, in der Buchrolle steht von mir geschrieben;
| לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃ | 8 |
deinen Willen zu tun, mein Gott, begehre ich, und dein Gesetz ist in meinem Herzen.
| בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ | 9 |
Ich habe Gerechtigkeit als Frohbotschaft verkündigt in der großen Gemeinde; siehe, ich will meine Lippen nicht verschließen, HERR, das weißt du!
| צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃ | 10 |
Deine Gerechtigkeit verbarg ich nicht in meinem Herzen; von deiner Wahrheit und von deinem Heil redete ich; ich verhehlte deine Gnade und Wahrheit der großen Gemeinde nicht.
| אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃ | 11 |
Du, HERR, wollest dein Herz nicht vor mir verschließen; deine Gnade und Wahrheit mögen mich allezeit behüten!
| כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃ | 12 |
Denn es haben mich umringt Übel ohne Zahl, meine Sünden haben mich ergriffen, daß ich nicht sehen kann; sie sind zahlreicher als die Haare meines Hauptes, und mein Mut hat mich verlassen.
| רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ | 13 |
HERR, laß dir's gefallen, mich zu retten; HERR, eile mir zu Hilfe!
| יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ | 14 |
Es sollen sich schämen und schamrot werden allzumal, die mir nach dem Leben trachten; es sollen zurückweichen und zuschanden werden, die mein Unglück suchen!
| ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃ | 15 |
Erstaunen sollen ob ihrer eigenen Schmach, die zu mir sagten: Ha, ha!
| ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ | 16 |
Es sollen fröhlich sein und sich freuen an dir alle, die dich suchen; die dein Heil lieben, sollen immerdar sagen: Der HERR ist groß!
| ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃ | 17 |
Bin ich auch elend und arm, für mich sorgt der Herr. Du bist meine Hilfe und mein Erretter; mein Gott, verziehe nicht!
