< תהילים 17 >
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ | 1 |
A prayer of David. Listen, O Lord of my righteousness, attend to my petition; give ear to my prayer not [uttered] with deceitful lips.
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ | 2 |
Let my judgment come forth from your presence; let mine eyes behold righteousness.
בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ | 3 |
You has proved mine heart; you have visited [me] by night; you have tried me as with fire, and unrighteousness has not been found in me: [I am purposed] that my mouth shall not speak [amiss].
לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ | 4 |
As for the works of men, by the words of your lips I have guarded [myself from] hard ways.
תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ | 5 |
Direct my steps in your paths, that my steps slip not.
אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ | 6 |
I have cried, for you heard me, O God: incline your ear to me, and listen to my words.
הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ | 7 |
Show the marvels of your mercies, you that save them that hope in you.
שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ | 8 |
Keep me as the apple of the eye from those that resist your right hand: you shall screen me by the covering of your wings,
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ | 9 |
from the face of the ungodly that have afflicted me: mine enemies have compassed about my soul.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ | 10 |
They have enclosed [themselves with] their own fat: their mouth has spoken pride.
אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ | 11 |
They have now cast me out and compassed me round about: they have set their eyes [so as] to bow them down to the ground.
דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ | 12 |
They laid wait for me as a lion ready for prey, and like a lion's whelp dwelling in secret [places].
קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ | 13 |
Arise, O Lord, prevent them, and cast them down: deliver my soul from the ungodly: [draw] your sword,
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ | 14 |
because of the enemies of your hand: O Lord, destroy them from the earth; scatter them in their life, though their belly has been filled with your hidden [treasures]: they have been satisfied with uncleanness, and have left the remnant [of their possessions] to their babes.
אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ | 15 |
But I shall appear in righteousness before your face: I shall be satisfied when your glory appears.