< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
The Proverbs of Solomon son of David, who reigned in Israel;
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
to know wisdom and instruction, and to perceive words of understanding;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
to receive also hard saying, and to understand true justice, and [how] to direct judgment;
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
that he might give subtlety to the simple, and to the young man discernment and understanding.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
For by the hearing of these a wise man will be wiser, and man of understanding will gain direction;
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
and will understand a parable, and a dark speech; the saying of the wise also, and riddles.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
The fear of the Lord is the beginning of wisdom; and [there is] good understanding to all that practise it: and piety toward God is the beginning of discernment; but the ungodly will set at nothing wisdom and instruction.
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
Hear, [my] son, the instruction of your father, and reject not the rules of your mother.
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
For you shall receive for your head a crown of graces, and a chain of gold round your neck.
בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
[My] son, let not ungodly men lead you astray, neither consent you [to them].
אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
If they should exhort you, saying, Come with us, partake in blood, and let us unjustly hide the just man in the earth:
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol ) | 12 |
and let us swallow him alive, as Hades [would], and remove the memorial of him from the earth: (Sheol )
כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
let us seize on his valuable property, and let us fill our houses with spoils:
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
but do you cast in your lot with us, and let us all provide a common purse, and let us have one pouch:
בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
go not in the way with them, but turn aside your foot from their paths:
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
[For their feet run to do evil, and are swift to shed blood. ]
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
for nets are not without cause spread for birds.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
For they that are concerned in murder store up evils for themselves; and the overthrow of transgressors is evil.
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
These are the ways of all that perform lawless deeds; for by ungodliness they destroy their own life.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
Wisdom sings aloud in passages, and in the broad places speaks boldly.
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
And she makes proclamation on the top of the walls, and sits by the gates of princes; and at the gates of the city boldly says,
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
So long as the simple cleave to justice, they shall not be ashamed: but the foolish being lovers of haughtiness, having become ungodly have hated knowledge, and are become subject to reproofs.
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
Behold, I will bring forth to you the utterance of my breath, and I will instruct you in my speech.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
Since I called, and you did not listen; and I spoke at length, and you gave no heed;
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
but you set at nothing my counsels, and disregarded my reproofs;
גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
therefore I also will laugh at your destruction; and I will rejoice against [you] when ruin comes upon you:
בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
yes when dismay suddenly comes upon you, and [your] overthrow shall arrive like a tempest; and when tribulation and distress shall come upon you, or when ruin shall come upon you.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
For it shall be that when you call upon me, I will not listen to you: wicked men shall seek me, but shall not find [me].
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
For they hated wisdom, and did not choose the word of the Lord:
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
neither would they attend to my counsels, but derided my reproofs.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
Therefore shall they eat the fruits of their own way, and shall be filled with their own ungodliness.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
For because they wronged the simple, they shall be slain; and an inquisition shall ruin the ungodly.
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
But he that hearkens to me shall dwell in confidence, and shall rest securely from all evil.