תהילים 144

1 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

Af David. Lovet være HERREN, min Klippe, som oplærer mine hænder til Strid, mine Fingre til Krig,

2 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

min Miskundhed og min Fæstning, min Klippeborg, min Frelser, mit Skjold og den, jeg lider paa, som underlægger mig Folkeslag!

3 יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

HERRE, hvad er et Menneske, at du kendes ved det, et Menneskebarn, at du agter paa ham?

4 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

Mennesket er som et Aandepust, dets Dage som svindende Skygge.

5 יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

HERRE, sænk din Himmel, stig ned og rør ved Bjergene, saa at de ryger;

6 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

slyng Lynene ud og adsplit Fjenderne, send dine Pile og indjag dem Rædsel;

7 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

udræk din Haand fra det høje, fri og frels mig fra store Vande,

8 אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

fra fremmedes Haand, de, hvis Mund taler Løgn, hvis højre er Løgnehaand.

9 אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

Gud, jeg vil synge dig en ny Sang, lege for dig paa tistrenget Harpe,

10 הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

du, som giver Konger Sejr og udfrier David, din Tjener.

11 פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

Fri mig fra det onde Sværd, frels mig fra fremmedes Haand, de, hvis Mund taler Løgn, hvis højre er Løgnehaand.

12 אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

I Ungdommen er vore Sønner som højvoksne Planter, vore Døtre er som Søjler, udhugget i Tempelstil;

13 מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

vore Forraadskamre er fulde, de yder Forraad paa Forraad, vore Hjorde føder Tusinder, Titusinder paa vore Marker,

14 אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

fede er vore Okser; intet Murbrud, ingen Udvandring, ingen Skrigen paa Torvene.

15 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃

Saligt det Folk, der er saaledes stedt, saligt det Folk, hvis Gud er HERREN!