מִשְׁלֵי 23

1 כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃

Naar du sidder til Bords hos en Stormand, mærk dig da nøje, hvem du har for dig,

2 ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃

og sæt dig en Kniv paa Struben, i Fald du er alt for sulten.

3 אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃

Attraa ikke hans lækre Retter, thi det er svigefuld Kost.

4 אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃

Slid dig ikke op for at vinde dig Rigdom, brug ej din Forstand dertil!

5 התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃

Skal dit Blik flyve efter den uden at finde den? Visselig gør den sig Vinger som Ørnen, der flyver mod Himlen.

6 אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃

Spis ej den misundeliges Brød, attraa ikke hans lækre Retter;

7 כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃

thi han sidder med karrige Tanker; han siger til dig: »Spis og drik!« men hans Hjerte er ikke med dig.

8 פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃

Den Bid, du har spist, maa du udspy, du spilder dine fagre Ord.

9 באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃

Tal ikke for Taabens Ører, thi din kloge Tale agter han ringe.

10 אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא׃

Flyt ej ældgamle Skel, kom ikke paa faderløses Mark;

11 כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃

thi deres Løser er stærk, han fører deres Sag imod dig.

12 הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת׃

Vend dit Hjerte til Tugt, dit Øre til Kundskabs Ord.

13 אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃

Spar ej Drengen for Tugt; naar du slaar ham med Riset, undgaar han Døden;

14 אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃ (Sheol h7585)

du slaar ham vel med Riset, men redder hans Liv fra Dødsriget. (Sheol h7585)

15 בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׃

Min Søn, er dit Hjerte viist, saa glæder mit Hjerte sig ogsaa,

16 ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃

og mine Nyrer jubler, naar dine Læber taler, hvad ret er!

17 אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום׃

Dit Hjerte være ikke skinsygt paa Syndere, men stadig ivrigt i HERRENS Frygt;

18 כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת׃

en Fremtid har du visselig da, dit Haab bliver ikke til intet.

19 שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃

Hør, min Søn, og bliv viis, lad dit Hjerte gaa den lige Vej.

20 אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃

Hør ikke til dem, der svælger i Vin, eller dem, der fraadser i Kød;

21 כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃

thi Dranker og Fraadser forarmes, Søvn giver lasede Klæder.

22 שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃

Hør din Fader, som avlede dig, ringeagt ikke din gamle Moder!

23 אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה׃

Køb Sandhed og sælg den ikke, Visdom, Tugt og Forstand.

24 גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו׃

Den retfærdiges Fader jubler; har man avlet en Vismand, glædes man ved ham;

25 ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׃

din Fader og Moder glæde sig, hun, der fødte dig, juble!

26 תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה׃

Giv mig dit Hjerte, min Søn, og lad dine Øjne synes om mine Veje!

27 כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃

Thi en bundløs Grav er Skøgen, den fremmede Kvinde, en snæver Brønd;

28 אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃

ja, som en Stimand ligger hun paa Lur og øger de troløses Tal blandt Mennesker.

29 למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃

Hvem har Ak, og hvem har Ve, hvem har Kiv, og hvem har Klage? Hvem har Saar uden Grund, hvem har sløve Øjne?

30 למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃

De, som sidder sent over Vinen, som kommer for at smage den stærke Drik.

31 אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃

Se ikke til Vinen, hvor rød den er, hvorledes den perler i Bægeret; den glider saa glat,

32 אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃

men bider til sidst som en Slange og spyr sin Gift som en Øgle;

33 עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃

dine Øjne skuer de sælsomste Ting, og bagvendt taler dit Hjerte;

34 והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃

du har det, som laa du midt i Havet, som laa du oppe paa en Mastetop.

35 הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃

»De slog mig, jeg følte ej Smerte, gav mig Hug, jeg mærked det ikke; naar engang jeg vaagner igen, saa søger jeg atter til Vinen!«