תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ | 1 |
Auf den Siegesspender; von David, ein Lied. - Herr, Du erforschest und erkennest mich.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ | 2 |
Du weißt es, ob ich sitze oder stehe, durchschaust, was ich für ferne Zukunft plane.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ | 3 |
Du spürest meinen Pfad, mein Lager aus; Dir sind vertraut all meine Wege.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ | 4 |
Dafür fehlt meiner Sprache selbst ein Wort. Doch Herr! Du weißt dies alles selber.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ | 5 |
Von hinten und von vorne hältst Du mich umschlossen und hast mich ganz in Deiner Hand. -
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ | 6 |
O wunderbares, mir zu hohes Wissen! Ich kann es nimmer fassen.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ | 7 |
Wohin soll ich vor Deinem Geiste gehen, wohin vor Deinem Antlitz fliehen?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) | 8 |
Wenn ich zum Himmel stiege, bist Du da; wenn ich zur Hölle führe, bist Du hier. (Sheol h7585)
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ | 9 |
Erwähle ich des Morgens Säume, und ging ich an das fernste Meer,
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ | 10 |
auch dort ergriffe Deine Hand mich und Deine Rechte faßte mich.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ | 11 |
Und spräche ich: "Die Finsternis verhüllt mich sicher; das Licht wird um mich her zur Nacht",
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ | 12 |
so wäre Dir die Finsternis selbst nicht zu finster. Dir leuchtet Nacht wie Tag und Finsternis wie Licht. -
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ | 13 |
Du schufest meine Nieren und formtest mich im Mutterschoße.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ | 14 |
Ich danke Dir, daß ich so wunderbar bin ausgezeichnet. Ganz wunderbar sind Deine Werke, und meine Seele fühlt es gut.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ | 15 |
Mein ganzes Sein ist Dir nicht unbekannt, obgleich ich im Verborgenen geschaffen ward, gewirkt in Erdentiefen.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ | 16 |
Gesehen haben Deine Augen meine umgeformten Glieder. Sie wurden alle in Dein Buch geschrieben, die Tage auch, wo sie sich formten, bevor noch eines davon war.
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ | 17 |
Wie wertvoll sind mir, Gott, doch Deine Pläne! Wie unschätzbar die wichtigsten von ihnen!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ | 18 |
Ich zählte eher noch des Meeres Sand als sie. Und wollte ich ihr Ende gar bestimmen, dann müßte meine Dauer Deiner gleichen. -
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ | 19 |
Daß Du die Frevler niederstrecken wolltest, Gott! Ja, fort von mir, ihr Blutmenschen,
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ | 20 |
die Dir in Tücke widerstreben und hinterlistig Deine Städte zu gewinnen trachten!
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ | 21 |
Soll ich nicht hassen, die Dich hassen, Herr, vor Deinen Gegnern keinen Abscheu haben?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ | 22 |
Ich hasse sie mit unbegrenztem Hasse; sie gelten mir als Feinde.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ | 23 |
Gott! Du erforsche mich! Mein Herz durchschau! Mit scharfem Blick prüf meinen Sinn!
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ | 24 |
Sieh zu, ob ich der Kränkung Pfad betreten! Zurück zum alten Weg mit mir!
