מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
Die Sprüche Salomos, des Davidssohnes und Herrschers über Israel,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
sind dazu da, daß man Charakter und Weisheit würdige und kluge Worte wohl verstehe
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
und Zucht und Anstand lerne, was recht und rechtlich, ehrlich sei,
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
daß Bildung Unerfahrene empfangen und daß die Jugend Lebenskunst erlerne.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
Vernimmt ein Weiser sie, so kann er seine Rede fesselnder gestalten; ein kluger Mann kann sich die richtige Belehrung sichern.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
Er kann das Gleichnis und den Sinnspruch faßlicher gestalten, wie auch der Weisen Worte, ihre dunklen Reden. -
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
Die Furcht des Herrn ist Anfang der Erkenntnis, Weisheit, Bildung. Nur Toren sind's, die sie verachten.
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
Der väterlichen Zucht, mein Sohn, gehorche! Der Mutter Mahnung achte nicht gering!
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
Sie zieren wie ein Kranz dein Haupt und deinen Hals wie Kettenschmuck.
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
Mein Sohn, wenn dich Verbrecher locken, folg ihnen nicht!
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
Wenn sie dir sagen: "Halt's mit uns! Wir haben einen Anschlag gegen einen Menschen vor; wir wollen ungefährdet im Versteck Arglosen auflauern.
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) | 12 |
Wir wollen selbst am Leben bleiben und sie verschlingen gleich der Unterwelt, mit Haut und Haar als solche, die zur Grube fahren. (Sheol h7585)
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
Und wir gewinnen alles mögliche kostbare Gut und füllen unsere Häuser mit dem Raub.
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
Du darfst auch mit uns teilen; wir alle haben einen Beutel."
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
Mein Sohn, geh nicht auf einem Weg mit ihnen! Halt deinen Fuß von ihren Pfaden fern!
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
Denn ihre Füße laufen dem Verderben zu und eilen blutigem Tod entgegen.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
Vergeblich wird man Netze spannen vor den Blicken der beschwingten Vögel;
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
sie aber lauern auf ihr eigen Blut und stellen sich selbst nach dem Leben.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
So ist das Schicksal eines jeden, der auf unrechten Gewinn ausgeht. Er bringt ihn um sein Leben.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
Auf Straßen ruft die Weisheit; auf Plätzen ruft sie laut.
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
Hoch oben auf den Mauern predigt sie, an Stadttoren; vor aller Welt nimmt sie das Wort:
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
"Wie lange liebt ihr Toren noch Betörung, gefällt den Dünkelhaften Spott und hassen Toren Einsicht?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
Ihr kommt auf meine Mahnrede zurück. Fürwahr, ich sag euch unumwunden, was ich auf dem Herzen habe. Ich tue meine Warnungen euch kund.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
Ich rief; ihr aber wolltet nicht; ich winkte euch, und niemand gab drauf acht.
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
Ihr schluget meinen Ratschlag in den Wind und mochtet meine Rüge nicht.
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
So lache ich bei eurem Unglück nur und spotte, wenn euch Angst befällt,
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
wenn wie ein Ungewitter euer Schrecken kommt, einherfährt gleich dem Sturmwind euer Unglück und Not und Drangsal euch befällt.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
Dann rufen sie mich an; ich gebe keine Antwort. Sie suchen, aber finden mich nicht mehr.
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
Erkenntnis haben sie gehaßt und nach der Furcht des Herren nicht gefragt,
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
sie wollten nichts von meinem Rate wissen, und meine Rüge haben sie verschmäht.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
So mögen sie denn ihres Handels Frucht genießen, sich sättigen mit dem, was sie sich selbst bereitet!
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
Ihr Fehlgehn bringt sie, diese Dummen, um; Sorglosigkeit vernichtet diese Toren.
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
Wer aber mir gehorcht, der kann in Ruhe wohnen und unbesorgt vor Unheilsschrecken sein."
