תהילים 137

1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Nous nous sommes assis près des fleuves de Babylone, et là, nous avons pleuré, nous souvenant de Sion.

2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Nous avons suspendu nos harpes aux saules de la contrée.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Là, ceux qui nous avaient emmenés captifs nous demandaient des chants joyeux: Chantez-nous quelque chose des cantiques de Sion.

4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Comment chanterions-nous les cantiques de l'Éternel, dans une terre étrangère?

5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Si je t'oublie, Jérusalem, que ma droite s'oublie elle-même!

6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Que ma langue s'attache à mon palais, si je ne me souviens de toi, si je ne fais de Jérusalem le principal sujet de ma joie!

7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Éternel, souviens-toi des enfants d'Édom, qui, dans la journée de Jérusalem, disaient: Rasez, rasez jusqu'à ses fondements!

8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Fille de Babel, la dévastée, heureux qui te rendra ce que tu nous as fait!

9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Heureux qui saisira tes enfants, et les écrasera contre le rocher!