תהילים 107
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 1 |
Δοξολογείτε τον Κύριον, διότι είναι αγαθός, διότι το έλεος αυτού μένει εις τον αιώνα.
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ | 2 |
Ας λέγωσιν ούτως οι λελυτρωμένοι του Κυρίου, τους οποίους ελύτρωσεν εκ χειρός του εχθρού·
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ | 3 |
και συνήγαγεν αυτούς εκ των χωρών, από ανατολής και δύσεως από βορρά και από νότου.
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ | 4 |
Περιεπλανώντο εν τη ερήμω, εν οδώ ανύδρω· ουδέ εύρισκον πόλιν διά κατοίκησιν.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ | 5 |
Ήσαν πεινώντες και διψώντες· η ψυχή αυτών απέκαμνεν εν αυτοίς.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ | 6 |
Τότε εβόησαν προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών· και ηλευθέρωσεν αυτούς από των αναγκών αυτών.
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ | 7 |
Και ωδήγησεν αυτούς δι' ευθείας οδού, διά να υπάγωσιν εις πόλιν κατοικίας.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 8 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ | 9 |
Διότι εχόρτασε ψυχήν διψώσαν, και ψυχήν πεινώσαν ενέπλησεν από αγαθών.
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ | 10 |
Τους καθημένους εν σκότει και σκιά θανάτου, τους δεδεμένους εν θλίψει και εν σιδήρω·
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ | 11 |
διότι ηπείθησαν εις τα λόγια του Θεού και την βουλήν του Υψίστου κατεφρόνησαν·
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ | 12 |
διά τούτο εταπείνωσε την καρδίαν αυτών εν κόπω· έπεσον, και δεν υπήρχεν ο βοηθών.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 13 |
Τότε εβόησαν προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και έσωσεν αυτούς από των αναγκών αυτών·
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ | 14 |
εξήγαγεν αυτούς εκ του σκότους και εκ της σκιάς του θανάτου και τα δεσμά αυτών συνέτριψεν.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 15 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ | 16 |
διότι συνέτριψε πύλας χαλκίνας και μοχλούς σιδηρούς κατέκοψεν.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ | 17 |
Οι άφρονες βασανίζονται διά τας παραβάσεις αυτών και διά τας ανομίας αυτών.
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ | 18 |
Παν φαγητόν βδελύττεται η ψυχή αυτών, και πλησιάζουσιν έως των πυλών του θανάτου.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ | 19 |
Τότε βοώσι προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και σώζει αυτούς από των αναγκών αυτών·
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ | 20 |
αποστέλλει τον λόγον αυτού και ιατρεύει αυτούς και ελευθερόνει από της φθοράς αυτών.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 21 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού, και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ | 22 |
και ας θυσιάζωσι θυσίας αινέσεως και ας κηρύττωσι τα έργα αυτού εν αγαλλιάσει.
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ | 23 |
Οι καταβαίνοντες εις την θάλασσαν με πλοία, κάμνοντες εργασίας εν ύδασι πολλοίς,
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ | 24 |
αυτοί βλέπουσι τα έργα του Κυρίου και τα θαυμάσια αυτού τα γινόμενα εις τα βάθη·
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ | 25 |
Διότι προστάζει, και εγείρεται άνεμος καταιγίδος, και υψόνει τα κύματα αυτής.
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ | 26 |
Αναβαίνουσιν έως των ουρανών και καταβαίνουσιν έως των αβύσσων· η ψυχή αυτών τήκεται υπό της συμφοράς.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ | 27 |
Σείονται και κλονίζονται ως ο μεθύων, και πάσα η σοφία αυτών χάνεται.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ | 28 |
Τότε κράζουσι προς τον Κύριον εν τη θλίψει αυτών, και εξάγει αυτούς από των αναγκών αυτών.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ | 29 |
Κατασιγάζει την ανεμοζάλην, και σιωπώσι τα κύματα αυτής.
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ | 30 |
Και ευφραίνονται, διότι ησύχασαν· και οδηγεί αυτούς εις τον επιθυμητόν λιμένα αυτών.
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ | 31 |
Ας υμνολογώσιν εις τον Κύριον τα ελέη αυτού και τα θαυμάσια αυτού τα προς τους υιούς των ανθρώπων·
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ | 32 |
και ας υψόνωσιν αυτόν εν τη συνάξει του λαού, και εν τω συνεδρίω των πρεσβυτέρων ας αινώσιν αυτόν.
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ | 33 |
Μεταβάλλει ποταμούς εις έρημον και πηγάς υδάτων εις ξηρασίαν·
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ | 34 |
την καρποφόρον γην εις αλμυράν, διά την κακίαν των κατοικούντων εν αυτή.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ | 35 |
Μεταβάλλει την έρημον εις λίμνας υδάτων και την ξηράν γην εις πηγάς υδάτων.
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ | 36 |
Και εκεί κατοικίζει τους πεινώντας, και συγκροτούσι πόλεις εις κατοίκησιν·
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ | 37 |
και σπείρουσιν αγρούς και φυτεύουσιν αμπελώνας, οίτινες κάμνουσι καρπούς γεννήματος.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ | 38 |
Και ευλογεί αυτούς, και πληθύνονται σφόδρα, και δεν ολιγοστεύει τα κτήνη αυτών.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ | 39 |
Ολιγοστεύουσιν όμως έπειτα και ταπεινόνονται, από της στενοχωρίας, της συμφοράς και του πόνου.
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ | 40 |
Επιχέει καταφρόνησιν επί τους άρχοντας και κάμνει αυτούς να περιπλανώνται εν ερήμω αβάτω.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ | 41 |
Τον δε πένητα υψόνει από της πτωχείας και καθιστά ως ποίμνια τας οικογενείας.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ | 42 |
Οι ευθείς βλέπουσι και ευφραίνονται· πάσα δε ανομία θέλει εμφράξει το στόμα αυτής.
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ | 43 |
Όστις είναι σοφός ας παρατηρή ταύτα· και θέλουσιν εννοήσει τα ελέη του Κυρίου.
