תהילים 109

1 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃

«Εις τον πρώτον μουσικόν. Ψαλμός του Δαβίδ.» Θεέ της αινέσεώς μου, μη σιωπήσης·

2 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃

διότι στόμα ασεβούς και στόμα δολίου ηνοίχθησαν επ' εμέ· ελάλησαν κατ' εμού με γλώσσαν ψευδή·

3 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃

και με λόγους μίσους με περιεκύκλωσαν και με επολέμησαν αναιτίως.

4 תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃

Αντί της αγάπης μου είναι αντίδικοι εις εμέ· εγώ δε προσεύχομαι.

5 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃

Και ανταπέδωκαν εις εμέ κακόν αντί καλού, και μίσος αντί της αγάπης μου.

6 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃

Κατάστησον ασεβή επ' αυτόν· και διάβολος ας στέκη εκ δεξιών αυτού.

7 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃

Όταν κρίνηται, ας εξέλθη καταδεδικασμένος· και η προσευχή αυτού ας γείνη εις αμαρτίαν.

8 יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃

Ας γείνωσιν αι ημέραι αυτού ολίγαι· άλλος ας λάβη την επισκοπήν αυτού.

9 יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃

Ας γείνωσιν οι υιοί αυτού ορφανοί και η γυνή αυτού χήρα.

10 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

Και ας περιπλανώνται πάντοτε οι υιοί αυτού και ας γείνωσιν επαίται, και ας ζητώσιν εκ των ερειπίων αυτών.

11 ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃

Ας παγιδεύση ο δανειστής πάντα τα υπάρχοντα αυτού· και ας διαρπάσωσιν οι ξένοι τους κόπους αυτού.

12 אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃

Ας μη υπάρχη ο ελεών αυτόν, και ας μη ήναι ο οικτείρων τα ορφανά αυτού.

13 יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃

Ας εξολοθρευθώσιν οι έκγονοι αυτού· εν τη επερχομένη γενεά ας εξαλειφθή το όνομα αυτών.

14 יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃

Ας έλθη εις ενθύμησιν ενώπιον του Κυρίου η ανομία των πατέρων αυτού· και η αμαρτία της μητρός αυτού ας μη εξαλειφθή·

15 יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃

Ας ήναι πάντοτε ενώπιον του Κυρίου, διά να εκκόψη από της γης το μνημόσυνον αυτών.

16 יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃

Διότι δεν ενεθυμήθη να κάμη έλεος· αλλά κατέτρεξεν άνθρωπον πένητα και πτωχόν, διά να θανατώση τον συντετριμμένον την καρδίαν.

17 ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃

Επειδή ηγάπησε κατάραν, ας έλθη επ' αυτόν· επειδή δεν ηθέλησεν ευλογίαν, ας απομακρυνθή απ' αυτού.

18 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃

Επειδή ενεδύθη κατάραν ως ιμάτιον αυτού, ας εισέλθη ως ύδωρ εις τα εντόσθια αυτού και ως έλαιον εις τα οστά αυτού·

19 תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃

Ας γείνη εις αυτόν ως το ιμάτιον, το οποίον ενδύεται και ως η ζώνη, την οποίαν πάντοτε περιζώννυται.

20 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃

Αύτη ας ήναι των αντιδίκων μου η αμοιβή παρά του Κυρίου, και των λαλούντων κακά κατά της ψυχής μου.

21 ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃

Αλλά συ, Κύριε Θεέ, ενέργησον μετ' εμού διά το όνομά σου· επειδή είναι αγαθόν το έλεός σου, λύτρωσόν με.

22 כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃

Διότι πτωχός και πένης είμαι, και η καρδία μου είναι πεπληγωμένη εντός μου.

23 כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃

Παρήλθον ως σκιά, όταν εκκλίνη· εκτινάζομαι ως η ακρίς.

24 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃

Τα γόνατά μου ητόνησαν από της νηστείας και η σαρξ μου εξέπεσεν από του πάχους αυτής.

25 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃

Και εγώ έγεινα όνειδος εις αυτούς· ότε με είδον, εκίνησαν τας κεφαλάς αυτών.

26 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃

Βοήθησόν μοι, Κύριε ο Θεός μου· σώσον με κατά το έλεός σου·

27 וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃

και ας γνωρίσωσιν ότι η χειρ σου είναι τούτο· ότι συ, Κύριε, έκαμες αυτό.

28 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃

Αυτοί θέλουσι καταράσθαι, συ δε θέλεις ευλογεί· θέλουσι σηκωθή, πλην θέλουσι καταισχυνθή· ο δε δούλός σου θέλει ευφραίνεσθαι.

29 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃

Ας ενδυθώσιν εντροπήν οι αντίδικοί μου· και ας φορέσωσιν ως επένδυμα την αισχύνην αυτών.

30 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃

Θέλω δοξολογεί σφόδρα τον Κύριον διά του στόματός μου, και εν μέσω πολλών θέλω υμνολογεί αυτόν·

31 כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃

Διότι ίσταται εν τη δεξιά του πτωχού, διά να λυτρόνη αυτόν εκ των καταδικαζόντων την ψυχήν αυτού.