תהילים 106

1 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Praise ye Jah, give thanks to Jehovah, For good, for to the age, [is] His kindness.

2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃

Who doth utter the mighty acts of Jehovah? Soundeth all His praise?

3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃

O the happiness of those keeping judgment, Doing righteousness at all times.

4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

Remember me, O Jehovah, With the favour of Thy people, Look after me in Thy salvation.

5 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃

To look on the good of Thy chosen ones, To rejoice in the joy of Thy nation, To boast myself with Thine inheritance.

6 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃

We have sinned with our fathers, We have done perversely, we have done wickedly.

7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃

Our fathers in Egypt, Have not considered wisely Thy wonders, They have not remembered The abundance of Thy kind acts, And provoke by the sea, at the sea of Suph.

8 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃

And He saveth them for His name's sake, To make known His might,

9 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

And rebuketh the sea of Suph, and it is dried up, And causeth them to go Through depths as a wilderness.

10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

And He saveth them from the hand Of him who is hating, And redeemeth them from the hand of the enemy.

11 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

And waters cover their adversaries, One of them hath not been left.

12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

And they believe in His words, they sing His praise,

13 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃

They have hasted — forgotten His works, They have not waited for His counsel.

14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃

And they lust greatly in a wilderness, And try God in a desert.

15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

And He giveth to them their request, And sendeth leanness into their soul.

16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

And they are envious of Moses in the camp, Of Aaron, Jehovah's holy one.

17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃

Earth openeth, and swalloweth up Dathan, And covereth over the company of Abiram.

18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

And fire burneth among their company, A flame setteth on fire the wicked.

19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

They make a calf in Horeb, And bow themselves to a molten image,

20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃

And change their Honour Into the form of an ox eating herbs.

21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

They have forgotten God their saviour, The doer of great things in Egypt,

22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃

Of wonderful things in the land of Ham, Of fearful things by the sea of Suph.

23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

And He saith to destroy them, Unless Moses, His chosen one, Had stood in the breach before Him, To turn back His wrath from destroying.

24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

And they kick against the desirable land, They have not given credence to His word.

25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃

And they murmur in their tents, They have not hearkened to the voice of Jehovah.

26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

And He lifteth up His hand to them, To cause them to fall in a wilderness,

27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

And to cause their seed to fall among nations, And to scatter them through lands.

28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

And they are coupled to Baal-Peor, And eat the sacrifices of the dead,

29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃

And they provoke to anger by their actions, And a plague breaketh forth upon them,

30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

And Phinehas standeth, and executeth judgment, And the plague is restrained,

31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃

And it is reckoned to him to righteousness, To all generations — unto the age.

32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

And they cause wrath by the waters of Meribah, And it is evil to Moses for their sakes,

33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃

For they have provoked his spirit, And he speaketh wrongfully with his lips.

34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃

They have not destroyed the peoples, As Jehovah had said to them,

35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

And mix themselves among nations, and learn their works,

36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃

And serve their idols, And they are to them for a snare.

37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃

And they sacrifice their sons And their daughters to destroyers,

38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

And they shed innocent blood — Blood of their sons and of their daughters, Whom they have sacrificed to idols of Canaan, And the land is profaned with blood.

39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

And they are defiled with their works, And commit whoredom in their habitual doings.

40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃

And the anger of Jehovah Is kindled against His people, And He doth abominate His inheritance.

41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

And giveth them into the hand of nations, And those hating them rule over them,

42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

And their enemies oppress them, And they are humbled under their hand.

43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

Many times He doth deliver them, And they rebel in their counsel, And they are brought low in their iniquity.

44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃

And He looketh on their distress When He heareth their cry,

45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

And remembereth for them His covenant, And is comforted, According to the abundance of His kindness.

46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃

And He appointeth them for mercies Before all their captors.

47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

Save us, O Jehovah our God, and gather us from the nations, To give thanks to Thy holy name, To glory in Thy praise.

48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃

Blessed [is] Jehovah, God of Israel, From the age even unto the age. And all the people said, 'Amen, praise Jah!'