< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ | 1 |
Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ | 2 |
For knowing wisdom and instruction, For understanding sayings of intelligence,
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ | 3 |
For receiving the instruction of wisdom, Righteousness, judgment, and uprightness,
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ | 4 |
For giving to simple ones — prudence, To a youth — knowledge and discretion.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ | 5 |
(The wise doth hear and increaseth learning, And the intelligent doth obtain counsels.)
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ | 6 |
For understanding a proverb and its sweetness, Words of the wise and their acute sayings.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ | 7 |
Fear of Jehovah [is] a beginning of knowledge, Wisdom and instruction fools have despised!
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 8 |
Hear, my son, the instruction of thy father, And leave not the law of thy mother,
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ | 9 |
For a graceful wreath [are] they to thy head, And chains to thy neck.
בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ | 10 |
My son, if sinners entice thee be not willing.
אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ | 11 |
If they say, 'Come with us, we lay wait for blood, We watch secretly for the innocent without cause,
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol ) | 12 |
We swallow them as Sheol — alive, And whole — as those going down [to] the pit, (Sheol )
כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ | 13 |
Every precious substance we find, We fill our houses [with] spoil,
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ | 14 |
Thy lot thou dost cast among us, One purse is — to all of us.'
בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ | 15 |
My son! go not in the way with them, Withhold thy foot from their path,
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ | 16 |
For their feet to evil do run, And they haste to shed blood.
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ | 17 |
Surely in vain is the net spread out before the eyes of any bird.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ | 18 |
And they for their own blood lay wait, They watch secretly for their own lives.
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ | 19 |
So [are] the paths of every gainer of dishonest gain, The life of its owners it taketh.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ | 20 |
Wisdom in an out-place crieth aloud, In broad places she giveth forth her voice,
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ | 21 |
At the head of the multitudes she calleth, In the openings of the gates, In the city her sayings she saith:
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ | 22 |
'Till when, ye simple, do ye love simplicity? And have scorners their scorning desired? And do fools hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ | 23 |
Turn back at my reproof, lo, I pour forth to you my spirit, I make known my words with you.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ | 24 |
Because I have called, and ye refuse, I stretched out my hand, and none is attending,
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ | 25 |
And ye slight all my counsel, And my reproof ye have not desired.
גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ | 26 |
I also in your calamity do laugh, I deride when your fear cometh,
בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ | 27 |
When your fear cometh as destruction, And your calamity as a hurricane doth come, When on you come adversity and distress.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ | 28 |
Then they call me, and I do not answer, They seek me earnestly, and find me not.
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ | 29 |
Because that they have hated knowledge, And the fear of Jehovah have not chosen.
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ | 30 |
They have not consented to my counsel, They have despised all my reproof,
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ | 31 |
And they eat of the fruit of their way, And from their own counsels they are filled.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ | 32 |
For the turning of the simple slayeth them, And the security of the foolish destroyeth them.
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ | 33 |
And whoso is hearkening to me dwelleth confidently, And [is] quiet from fear of evil!'