< מִשְׁלֵי 1 >

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ 1
Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ 2
For knowing wisdom and instruction, For understanding sayings of intelligence,
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ 3
For receiving the instruction of wisdom, Righteousness, judgment, and uprightness,
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ 4
For giving to simple ones — prudence, To a youth — knowledge and discretion.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ 5
(The wise doth hear and increaseth learning, And the intelligent doth obtain counsels.)
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ 6
For understanding a proverb and its sweetness, Words of the wise and their acute sayings.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ 7
Fear of Jehovah [is] a beginning of knowledge, Wisdom and instruction fools have despised!
שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ 8
Hear, my son, the instruction of thy father, And leave not the law of thy mother,
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ 9
For a graceful wreath [are] they to thy head, And chains to thy neck.
בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ 10
My son, if sinners entice thee be not willing.
אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ 11
If they say, 'Come with us, we lay wait for blood, We watch secretly for the innocent without cause,
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) 12
We swallow them as Sheol — alive, And whole — as those going down [to] the pit, (Sheol h7585)
כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ 13
Every precious substance we find, We fill our houses [with] spoil,
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ 14
Thy lot thou dost cast among us, One purse is — to all of us.'
בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ 15
My son! go not in the way with them, Withhold thy foot from their path,
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ 16
For their feet to evil do run, And they haste to shed blood.
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ 17
Surely in vain is the net spread out before the eyes of any bird.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ 18
And they for their own blood lay wait, They watch secretly for their own lives.
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ 19
So [are] the paths of every gainer of dishonest gain, The life of its owners it taketh.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ 20
Wisdom in an out-place crieth aloud, In broad places she giveth forth her voice,
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ 21
At the head of the multitudes she calleth, In the openings of the gates, In the city her sayings she saith:
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ 22
'Till when, ye simple, do ye love simplicity? And have scorners their scorning desired? And do fools hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ 23
Turn back at my reproof, lo, I pour forth to you my spirit, I make known my words with you.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ 24
Because I have called, and ye refuse, I stretched out my hand, and none is attending,
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ 25
And ye slight all my counsel, And my reproof ye have not desired.
גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ 26
I also in your calamity do laugh, I deride when your fear cometh,
בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ 27
When your fear cometh as destruction, And your calamity as a hurricane doth come, When on you come adversity and distress.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ 28
Then they call me, and I do not answer, They seek me earnestly, and find me not.
תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ 29
Because that they have hated knowledge, And the fear of Jehovah have not chosen.
לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ 30
They have not consented to my counsel, They have despised all my reproof,
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ 31
And they eat of the fruit of their way, And from their own counsels they are filled.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ 32
For the turning of the simple slayeth them, And the security of the foolish destroyeth them.
ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ 33
And whoso is hearkening to me dwelleth confidently, And [is] quiet from fear of evil!'

< מִשְׁלֵי 1 >