תהילים 105

1 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃

Tacker Herranom, och prediker hans Namn; förkunner hans verk ibland folken.

2 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃

Sjunger om honom, och lofver honom; taler om all hans under.

3 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃

Lofver hans helga Namn; deras hjerta, som Herran söka, glädje sig.

4 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃

Fråger efter Herranom, och efter hans magt; söker hans ansigte alltid.

5 זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃

Tänker uppå hans underliga verk, som han gjort hafver; uppå hans under, och uppå hans ord;

6 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃

I Abrahams hans tjenares säd, I Jacobs hans utkorades barn.

7 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃

Han är Herren vår Gud; han dömer i hela verldene.

8 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃

Han tänker evinnerliga uppå sitt förbund; på det ord han lofvat hafver till mång tusend, slägte ifrå slägte;

9 אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃

Det han gjort hafver med Abraham; och på eden med Isaac;

10 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃

Och satte det Jacob till en rätt, och Israel till ett evigt förbund;

11 לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃

Och sade: Dig vill jag gifva det landet Canaan, edars arfs lott;

12 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃

Då de få och ringa voro, och främlingar derinne.

13 ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃

Och de foro ifrå folk till folk; ifrå det ena riket till annat folk.

14 לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃

Han lät ingen menniska göra dem skada, och näpste Konungar för deras skull:

15 אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃

Kommer intet vid mina smorda, och görer intet ondt minom Prophetom.

16 ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃

Och han lät en dyr tid komma i landet, och förtog dem allt bröds uppehälle.

17 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃

Han sände en man framför dem; Joseph vardt såld till en träl.

18 ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃

De tvingade hans fötter i fjettrar; hans kropp måste jern ligga;

19 עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃

Tilldess hans ord kom, och Herrans tal pröfvade honom.

20 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃

Då sände Konungen bort, och lät gifva honom lös; herren öfver folken böd låta honom ut.

21 שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃

Han satte honom till en herra öfver sitt hus; till en föreståndare öfver alla sina ägodelar;

22 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃

Att han skulle undervisa hans Förstar, efter sitt sätt, och lära hans äldsta vishet.

23 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃

Och Israel for in uti Egypten, och Jacob vardt en främling i Hams land.

24 ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃

Och han lät sitt folk svåliga växa, och gjorde dem mägtigare än deras fiender.

25 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃

Han förvände deras hjerta, så att de hans folk hätske vordo, och tänkte till att förtrycka hans tjenare med list.

26 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃

Han sände sin tjenare Mose; Aaron, den han utvalt hade.

27 שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃

De samme gjorde hans tecken ibland dem, och hans under i Hams land.

28 שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃

Han lät mörker komma, och gjordet mörkt; och de voro icke hans ordom ohörsamme.

29 הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃

Han förvände deras vatten i blod, och dräp deras fiskar.

30 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃

Deras land gaf myckna paddor ifrå sig; ja, uti deras Konungars kamrar.

31 אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃

Han sade, då kom ohyra; löss uti alla deras landsändar.

32 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃

Han gaf dem hagel till regn; eldslåga uti deras land;

33 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃

Och slog deras vinträ och fikonaträ, och förderfvade trän i deras landsändar.

34 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃

Han sade, då kommo gräshoppor, gräsmatkar otalige;

35 ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃

Och de uppåto allt gräset i deras land, och uppfrätte frukten på deras mark;

36 ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃

Och slog allt förstfödt uti deras land, alla deras första arfvingar.

37 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃

Och han förde dem ut med silfver och guld, och ibland deras slägter var ingen krank.

38 שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃

Egypten var glad, att de utdrogo; ty deras fruktan var uppå dem fallen.

39 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃

Han utsträckte en molnsky till skjul, och eld om nattena till att lysa.

40 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃

De bådo, och han lät komma åkerhöns; och han mättade dem med himmelsbröd.

41 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃

Han öppnade bergsklippona, och vatten flöt derut, så att bäcker flöto i torra öknene.

42 כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃

Ty han tänkte på sitt helga ord, det han till Abraham sin tjenare talat hade.

43 ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃

Alltså förde han sitt folk ut med fröjd, och sina utkorade med glädje;

44 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃

Och gaf dem Hedningarnas land, så att de folks gods intogo;

45 בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃

På det de skulle hålla hans rätter, och bevara hans lag. Halleluja.