מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | 1 |
Mi sone, kepe thou my wordis; and kepe myn heestis to thee. Sone, onoure thou the Lord, and thou schalt be `myyti; but outakun hym drede thou not an alien.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ | 2 |
Kepe thou myn heestis, and thou schalt lyue; and my lawe as the appil of thin iyen.
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ | 3 |
Bynde thou it in thi fyngris; write thou it in the tablis of thin herte.
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ | 4 |
Seie thou to wisdom, Thou art my sistir; and clepe thou prudence thi frendesse.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | 5 |
That it kepe thee fro a straunge womman; and fro an alien womman, that makith hir wordis swete.
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ | 6 |
For whi fro the wyndow of myn hous bi the latijs Y bihelde; and Y se litle children.
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ | 7 |
I biholde a yong man coward,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ | 8 |
that passith bi the stretis, bisidis the corner; and he
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ | 9 |
goith niy the weie of hir hous in derk tyme, whanne the dai drawith to niyt, in the derknessis and myst of the nyyt.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ | 10 |
And lo! a womman, maad redi with ournement of an hoore to disseyue soulis, meetith hym, and sche is a ianglere, and goynge about,
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ | 11 |
and vnpacient of reste, and mai not stonde in the hous with hir feet;
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ | 12 |
and now without forth, now in stretis, now bisidis corneris sche `aspieth.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ | 13 |
And sche takith, and kissith the yong man; and flaterith with wowynge cheer, and seith, Y ouyte sacrifices for heelthe;
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ | 14 |
to dai Y haue yolde my vowis.
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ | 15 |
Therfor Y yede out in to thi meetyng, and Y desiride to se thee; and Y haue founde thee.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ | 16 |
Y haue maad my bed with coordis, Y haue arayed with tapetis peyntid of Egipt;
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ | 17 |
Y haue bispreynt my bed with myrre, and aloes, and canel.
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ | 18 |
Come thou, be we fillid with tetis, and vse we collyngis that ben coueitid; til the dai bigynne to be cleer.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ | 19 |
For myn hosebonde is not in his hows; he is goon a ful long weie.
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ | 20 |
He took with hym a bagge of money; he schal turne ayen in to his hous in the dai of ful moone.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ | 21 |
Sche boonde hym with many wordis; and sche drow forth hym with flateryngis of lippis.
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ | 22 |
Anoon he as an oxe led to slayn sacrifice sueth hir, and as a ioli lomb and vnkunnynge; and the fool woot not, that he is drawun to bondys,
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ | 23 |
til an arowe perse his mawe. As if a brid hastith to the snare; and woot not, that it is don of the perel of his lijf.
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ | 24 |
Now therfor, my sone, here thou me; and perseyue the wordis of my mouth.
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ | 25 |
Lest thi soule be drawun awei in the weies of hir; nether be thou disseyued in the pathis of hir.
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ | 26 |
For sche castide doun many woundid men; and alle strongeste men weren slayn of hir.
