< מִשְׁלֵי 28 >
נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃ | 1 |
Den gudløse flyr, skønt ingen er efter ham; tryg som en Løve er den retfærdige.
בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃ | 2 |
Ved Voldsmands Brøde opstår Strid, den kvæles af Mand med Forstand.
גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃ | 3 |
En fattig Tyran, der kuer de ringe, er Regn, der hærger og ej giver Brød.
עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם׃ | 4 |
Hvo Loven sviger, roser de gudløse, hvo Loven holder, er på Krigsfod med dem.
אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃ | 5 |
Ildesindede fatter ej Ret; alt fatter de, som søger HERREN.
טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר׃ | 6 |
Hellere en fattig med lydefri Færd end en, som går Krogveje, er han end rig.
נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו׃ | 7 |
Forstandig Søn tager Vare på Loven, men Drankeres Fælle gør sin Fader Skam.
מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃ | 8 |
Hvo Velstand øger ved Åger og Opgæld, samler til en, som er mild mod de ringe.
מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה׃ | 9 |
Den, der vender sit Øre fra Loven, endog hans Bøn er en Gru.
משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב׃ | 10 |
Leder man retsindige vild på onde Veje, falder man selv i sin Grav; men de lydefri arver Lykke.
חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃ | 11 |
Rigmand tykkes sig viis, forstandig Småmand gennemskuer ham.
בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃ | 12 |
Når retfærdige jubler, er Herligheden stor, vinder gudløse frem, skal man lede efter Folk.
מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃ | 13 |
At dølge sin Synd fører ikke til Held, men bekendes og slippes den, finder man Nåde.
אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה׃ | 14 |
Saligt det Menneske, som altid ængstes, men forhærder man sit Hjerte, falder man i Ulykke.
ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃ | 15 |
En brølende Løve, en grådig Bjørn er en gudløs, som styrer et ringe Folk.
נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃ | 16 |
Uforstandig Fyrste øver megen Vold, langt Liv får den, der hader Rov.
אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו׃ | 17 |
Et Menneske, der tynges af Blodskyld, er på Flugt til sin Grav; man hjælpe ham ikke.
הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת׃ | 18 |
Den, som vandrer lydefrit, frelses, men den, som går Krogveje, falder i Graven.
עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃ | 19 |
Den mættes med brød, som dyrker sin Jord, med Fattigdom den, der jager efter Tomhed.
איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃ | 20 |
Ærlig Mand velsignes rigt, men Jag efter Rigdom undgår ej Straf.
הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר׃ | 21 |
At være partisk er ikke godt, en Mand kan forse sig for en Bid Brød.
נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃ | 22 |
Misundelig Mand vil i Hast vinde Gods; at Trang kommer over ham, ved han ikke.
מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון׃ | 23 |
Den, der revser, får Tak til sidst fremfor den, hvis Tunge er slesk.
גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׃ | 24 |
Stjæle fra Forældre og nægte, at det, er Synd, er at være Fælle med hærgende Mand.
רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן׃ | 25 |
Den vindesyge vækker Splid, men den, der stoler på HERREN, kvæges.
בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃ | 26 |
Den, der stoler på sit Vid, er en Tåbe, men den, der vandrer i Visdom, reddes.
נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות׃ | 27 |
Hvo Fattigmand giver, skal intet fattes, men mangefold bandes, hvo Øjnene lukker.
בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים׃ | 28 |
Vinder gudløse frem, kryber Folk i Skjul; når de omkommer, bliver de retfærdige mange.