מִשְׁלֵי 27
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ | 1 |
Ros dig ikke af Dagen i Morgen, du ved jo ikke, hvad Dag kan bringe.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ | 2 |
Lad en anden rose dig, ikke din Mund, en fremmed, ikke dine egne Læber.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ | 3 |
Sten er tung, og Sand vejer til, men tung fremfor begge er Dårers Galde.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ | 4 |
Vrede er grum, og Harme skummer, men Skinsyge, hvo kan stå for den?
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ | 5 |
Hellere åbenlys Revselse end Kærlighed, der skjules.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ | 6 |
Vennehånds Hug er ærligt mente, Avindsmands Kys er mange.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ | 7 |
Den mætte vrager Honning, alt beskt er sødt for den sultne.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ | 8 |
Som Fugl, der må fly fra sin Rede, er Mand, der må fly fra sit Hjem:
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ | 9 |
Olie og Røgelse fryder Sindet, men Sjælen sønderslides af Kummer.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ | 10 |
Slip ikke din Ven og din Faders Ven, gå ej til din Broders Hus på din Ulykkes Dag. Bedre er Nabo ved Hånden end Broder i det fjerne.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ | 11 |
Vær viis, min Søn, og glæd mit Hjerte, at jeg kan svare den, der smæder mig.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ | 12 |
Den kloge ser Faren og søger i Skjul, tankeløse går videre og bøder,
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ | 13 |
Tag hans Klæder, han borged for en anden, pant ham for fremmedes Skyld!
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ | 14 |
Den, som årle højlydt velsigner sin Næste, han får det regnet for Banden.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ | 15 |
Ustandseligt Tagdryp en Regnvejrsdag og trættekær Kvinde ligner hinanden;
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ | 16 |
den, som vil skjule hende, skjuler Vind, og hans højre griber i Olie.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ | 17 |
Jern skærpes med Jern, det ene Menneske skærper det andet.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ | 18 |
Røgter man et Figentræ, spiser man dets Frugt; den, der vogter sin Herre, æres.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ | 19 |
Som i Vandspejlet Ansigt møder Ansigt, slår Menneskehjerte Menneske i Møde.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) | 20 |
Dødsrige og Afgrund kan ikke mættes, ej heller kan Menneskens Øjne mættes. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ | 21 |
Digel til Sølv og Ovn til Guld, efter sit Ry bedømmes en Mand.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ | 22 |
Om du knuste en Dåre i Morter med Støder midt imellem Gryn, hans Dårskab veg dog ej fra ham.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ | 23 |
Mærk dig, hvorledes dit Småkvæg ser ud, hav Omhu for dine Hjorde;
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ | 24 |
thi Velstand varer ej evigt, Rigdom ikke fra Slægt til Slægt;
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ | 25 |
er Sommergræsset svundet, Grønt spiret frem, og sankes Bjergenes Urter,
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ | 26 |
da har du Lam til at give dig Klæder og Bukke til at købe en Mark,
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ | 27 |
Gedemælk til Mad for dig og dit Hus, til Livets Ophold for dine Piger.
