< מִשְׁלֵי 14 >

חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ 1
A wijs womman bildith hir hous; and an unwijs womman schal distrie with hondis an hous bildid.
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ 2
A man goynge in riytful weie, and dredinge God, is dispisid of hym, that goith in a weie of yuel fame.
בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ 3
The yerde of pride is in the mouth of a fool; the lippis of wijs men kepen hem.
באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ 4
Where oxis ben not, the cratche is void; but where ful many cornes apperen, there the strengthe of oxe is opyn.
עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ 5
A feithful witnesse schal not lie; a gileful witnesse bringith forth a leesing.
בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ 6
A scornere sekith wisdom, and he fyndith not; the teching of prudent men is esy.
לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ 7
Go thou ayens a man a fool; and he schal not knowe the lippis of prudence.
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ 8
The wisdom of a fel man is to vndirstonde his weie; and the vnwarnesse of foolis errith.
אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ 9
A fool scorneth synne; grace schal dwelle among iust men.
לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ 10
The herte that knowith the bittirnesse of his soule; a straunger schal not be meddlid in the ioie therof.
בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ 11
The hous of wickid men schal be don awei; the tabernaclis of iust men schulen buriowne.
יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ 12
Sotheli a weie is, that semeth iust to a man; but the laste thingis therof leden forth to deth.
גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ 13
Leiyyng schal be medlid with sorewe; and morenyng ocupieth the laste thingis of ioye.
מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ 14
A fool schal be fillid with hise weies; and a good man schal be aboue hym.
פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ 15
An innocent man bileueth to eche word; a felle man biholdith hise goyngis.
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ 16
A wijs man dredith, and bowith awei fro yuel; a fool skippith ouer, and tristith.
קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ 17
A man vnpacient schal worche foli; and a gileful man is odiouse.
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ 18
Litle men of wit schulen holde foli; and felle men schulen abide kunnyng.
שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ 19
Yuel men schulen ligge bifor goode men; and vnpitouse men bifor the yatis of iust men.
גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ 20
A pore man schal be hateful, yhe, to his neiybore; but many men ben frendis of riche men.
בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ 21
He that dispisith his neiybore, doith synne; but he that doith merci to a pore man, schal be blessid. He that bileueth in the Lord, loueth merci;
הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ 22
thei erren that worchen yuel. Merci and treuthe maken redi goodis;
בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ 23
abundaunce `schal be in ech good werk. Sotheli where ful many wordis ben, there nedynesse is ofte.
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ 24
The coroun of wise men is the richessis of hem; the fooli of foolis is vnwarnesse.
מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ 25
A feithful witnesse delyuereth soulis; and a fals man bringith forth leesyngis.
ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ 26
In the drede of the Lord is triste of strengthe; and hope schal be to the sones of it.
יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 27
The drede of the Lord is a welle of lijf; that it bowe awei fro the fallyng of deth.
ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ 28
The dignite of the king is in the multitude of puple; and the schenschipe of a prince is in the fewnesse of puple.
ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ 29
He that is pacient, is gouerned bi myche wisdom; but he that is vnpacient, enhaunsith his foli.
חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ 30
Helthe of herte is the lijf of fleischis; enuye is rot of boonys.
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ 31
He that falsli chalengith a nedi man, dispisith his maker; but he that hath merci on a pore man, onourith that makere.
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ 32
A wickid man is put out for his malice; but a iust man hopith in his deth.
בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ 33
Wisdom restith in the herte of a wijs man; and he schal teche alle vnlerned men.
צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ 34
Riytfulnesse reisith a folc; synne makith puplis wretchis.
רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ 35
A mynystre vndurstondynge is acceptable to a kyng; a mynystre vnprofitable schal suffre the wrathfulnesse of him.

< מִשְׁלֵי 14 >