< מִשְׁלֵי 14 >
חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ | 1 |
A wijs womman bildith hir hous; and an unwijs womman schal distrie with hondis an hous bildid.
הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ | 2 |
A man goynge in riytful weie, and dredinge God, is dispisid of hym, that goith in a weie of yuel fame.
בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ | 3 |
The yerde of pride is in the mouth of a fool; the lippis of wijs men kepen hem.
באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ | 4 |
Where oxis ben not, the cratche is void; but where ful many cornes apperen, there the strengthe of oxe is opyn.
עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ | 5 |
A feithful witnesse schal not lie; a gileful witnesse bringith forth a leesing.
בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ | 6 |
A scornere sekith wisdom, and he fyndith not; the teching of prudent men is esy.
לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ | 7 |
Go thou ayens a man a fool; and he schal not knowe the lippis of prudence.
חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ | 8 |
The wisdom of a fel man is to vndirstonde his weie; and the vnwarnesse of foolis errith.
אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ | 9 |
A fool scorneth synne; grace schal dwelle among iust men.
לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ | 10 |
The herte that knowith the bittirnesse of his soule; a straunger schal not be meddlid in the ioie therof.
בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ | 11 |
The hous of wickid men schal be don awei; the tabernaclis of iust men schulen buriowne.
יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 12 |
Sotheli a weie is, that semeth iust to a man; but the laste thingis therof leden forth to deth.
גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ | 13 |
Leiyyng schal be medlid with sorewe; and morenyng ocupieth the laste thingis of ioye.
מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ | 14 |
A fool schal be fillid with hise weies; and a good man schal be aboue hym.
פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ | 15 |
An innocent man bileueth to eche word; a felle man biholdith hise goyngis.
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ | 16 |
A wijs man dredith, and bowith awei fro yuel; a fool skippith ouer, and tristith.
קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ | 17 |
A man vnpacient schal worche foli; and a gileful man is odiouse.
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ | 18 |
Litle men of wit schulen holde foli; and felle men schulen abide kunnyng.
שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ | 19 |
Yuel men schulen ligge bifor goode men; and vnpitouse men bifor the yatis of iust men.
גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ | 20 |
A pore man schal be hateful, yhe, to his neiybore; but many men ben frendis of riche men.
בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ | 21 |
He that dispisith his neiybore, doith synne; but he that doith merci to a pore man, schal be blessid. He that bileueth in the Lord, loueth merci;
הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ | 22 |
thei erren that worchen yuel. Merci and treuthe maken redi goodis;
בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ | 23 |
abundaunce `schal be in ech good werk. Sotheli where ful many wordis ben, there nedynesse is ofte.
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ | 24 |
The coroun of wise men is the richessis of hem; the fooli of foolis is vnwarnesse.
מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ | 25 |
A feithful witnesse delyuereth soulis; and a fals man bringith forth leesyngis.
ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ | 26 |
In the drede of the Lord is triste of strengthe; and hope schal be to the sones of it.
יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 27 |
The drede of the Lord is a welle of lijf; that it bowe awei fro the fallyng of deth.
ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ | 28 |
The dignite of the king is in the multitude of puple; and the schenschipe of a prince is in the fewnesse of puple.
ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ | 29 |
He that is pacient, is gouerned bi myche wisdom; but he that is vnpacient, enhaunsith his foli.
חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ | 30 |
Helthe of herte is the lijf of fleischis; enuye is rot of boonys.
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ | 31 |
He that falsli chalengith a nedi man, dispisith his maker; but he that hath merci on a pore man, onourith that makere.
ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ | 32 |
A wickid man is put out for his malice; but a iust man hopith in his deth.
בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ | 33 |
Wisdom restith in the herte of a wijs man; and he schal teche alle vnlerned men.
צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ | 34 |
Riytfulnesse reisith a folc; synne makith puplis wretchis.
רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ | 35 |
A mynystre vndurstondynge is acceptable to a kyng; a mynystre vnprofitable schal suffre the wrathfulnesse of him.