< מִשְׁלֵי 15 >
מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ | 1 |
A soft answere brekith ire; an hard word reisith woodnesse.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ | 2 |
The tunge of wise men ourneth kunnyng; the mouth of foolis buylith out foli.
בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ | 3 |
In ech place the iyen of the Lord biholden good men, and yuel men.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ | 4 |
A plesaunt tunge is the tre of lijf; but the tunge which is vnmesurable, schal defoule the spirit.
אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ | 5 |
A fool scorneth the techyng of his fadir; but he that kepith blamyngis, schal be maad wisere. Moost vertu schal be in plenteuouse riytfulnesse; but the thouytis of wickid men schulen be drawun vp bi the roote.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ | 6 |
The hous of a iust man is moost strengthe; and disturbling is in the fruitis of a wickid man.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ | 7 |
The lippis of wise men schulen sowe abrood kunnyng; the herte of foolis schal be vnlijc.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ | 8 |
The sacrifices of wickyd men ben abhomynable to the Lord; avowis of iust men ben plesaunt.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ | 9 |
The lijf of the vnpitouse man is abhomynacioun to the Lord; he that sueth riytfulnesse, schal be loued of the Lord.
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ | 10 |
Yuel teching is of men forsakinge the weie of lijf; he that hatith blamyngis, schal die.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ (Sheol ) | 11 |
Helle and perdicioun ben open bifor the Lord; hou myche more the hertis of sones of men. (Sheol )
לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ | 12 |
A man ful of pestilence loueth not hym that repreueth him; and he goith not to wyse men.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ | 13 |
A ioiful herte makith glad the face; the spirit is cast doun in the morenyng of soule.
לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ | 14 |
The herte of a wijs man sekith techyng; and the mouth of foolis is fed with vnkunnyng.
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ | 15 |
Alle the daies of a pore man ben yuele; a sikir soule is a contynuel feeste.
טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ | 16 |
Betere is a litil with the drede of the Lord, than many tresouris and vnfillable.
טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ | 17 |
It is betere to be clepid to wortis with charite, than with hatrede to a calf maad fat.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ | 18 |
A wrathful man reisith chidyngis; he that is pacient, swagith chidyngis reisid.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ | 19 |
The weie of slow men is an hegge of thornes; the weie of iust men is with out hirtyng.
בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ | 20 |
A wise sone makith glad the fadir; and a fonned man dispisith his modir.
אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ | 21 |
Foli is ioye to a fool; and a prudent man schal dresse hise steppis.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ | 22 |
Thouytis ben distried, where no counsel is; but where many counseleris ben, tho ben confermyd.
שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ | 23 |
A man is glad in the sentence of his mouth; and a couenable word is best.
ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ (Sheol ) | 24 |
The path of lijf is on a lernyd man; that he bowe awei fro the laste helle. (Sheol )
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ | 25 |
The Lord schal distrie the hows of proude men; and he schal make stidefast the coostis of a widewe.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ | 26 |
Iuele thouytis is abhomynacioun of the Lord; and a cleene word moost fair schal be maad stidfast of hym.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ | 27 |
He that sueth aueryce, disturblith his hous; but he that hatith yiftis schal lyue. Synnes ben purgid bi merci and feith; ech man bowith awei fro yuel bi the drede of the Lord.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ | 28 |
The soule of a iust man bithenkith obedience; the mouth of wickid men is ful of yuelis.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ | 29 |
The Lord is fer fro wickid men; and he schal here the preyers of iust men.
מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ | 30 |
The liyt of iyen makith glad the soule; good fame makith fat the boonys.
אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ | 31 |
The eere that herith the blamyngis of lijf, schal dwelle in the myddis of wise men.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ | 32 |
He that castith awei chastisyng, dispisith his soule; but he that assentith to blamyngis, is pesible holdere of the herte.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ | 33 |
The drede of the Lord is teching of wisdom; and mekenesse goith bifore glorie.