< מִשְׁלֵי 15 >

מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ 1
A soft answere brekith ire; an hard word reisith woodnesse.
לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ 2
The tunge of wise men ourneth kunnyng; the mouth of foolis buylith out foli.
בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ 3
In ech place the iyen of the Lord biholden good men, and yuel men.
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ 4
A plesaunt tunge is the tre of lijf; but the tunge which is vnmesurable, schal defoule the spirit.
אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ 5
A fool scorneth the techyng of his fadir; but he that kepith blamyngis, schal be maad wisere. Moost vertu schal be in plenteuouse riytfulnesse; but the thouytis of wickid men schulen be drawun vp bi the roote.
בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ 6
The hous of a iust man is moost strengthe; and disturbling is in the fruitis of a wickid man.
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ 7
The lippis of wise men schulen sowe abrood kunnyng; the herte of foolis schal be vnlijc.
זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ 8
The sacrifices of wickyd men ben abhomynable to the Lord; avowis of iust men ben plesaunt.
תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ 9
The lijf of the vnpitouse man is abhomynacioun to the Lord; he that sueth riytfulnesse, schal be loued of the Lord.
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ 10
Yuel teching is of men forsakinge the weie of lijf; he that hatith blamyngis, schal die.
שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ (Sheol h7585) 11
Helle and perdicioun ben open bifor the Lord; hou myche more the hertis of sones of men. (Sheol h7585)
לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ 12
A man ful of pestilence loueth not hym that repreueth him; and he goith not to wyse men.
לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ 13
A ioiful herte makith glad the face; the spirit is cast doun in the morenyng of soule.
לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ 14
The herte of a wijs man sekith techyng; and the mouth of foolis is fed with vnkunnyng.
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ 15
Alle the daies of a pore man ben yuele; a sikir soule is a contynuel feeste.
טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ 16
Betere is a litil with the drede of the Lord, than many tresouris and vnfillable.
טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ 17
It is betere to be clepid to wortis with charite, than with hatrede to a calf maad fat.
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ 18
A wrathful man reisith chidyngis; he that is pacient, swagith chidyngis reisid.
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ 19
The weie of slow men is an hegge of thornes; the weie of iust men is with out hirtyng.
בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ 20
A wise sone makith glad the fadir; and a fonned man dispisith his modir.
אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ 21
Foli is ioye to a fool; and a prudent man schal dresse hise steppis.
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ 22
Thouytis ben distried, where no counsel is; but where many counseleris ben, tho ben confermyd.
שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ 23
A man is glad in the sentence of his mouth; and a couenable word is best.
ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ (Sheol h7585) 24
The path of lijf is on a lernyd man; that he bowe awei fro the laste helle. (Sheol h7585)
בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ 25
The Lord schal distrie the hows of proude men; and he schal make stidefast the coostis of a widewe.
תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ 26
Iuele thouytis is abhomynacioun of the Lord; and a cleene word moost fair schal be maad stidfast of hym.
עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ 27
He that sueth aueryce, disturblith his hous; but he that hatith yiftis schal lyue. Synnes ben purgid bi merci and feith; ech man bowith awei fro yuel bi the drede of the Lord.
לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ 28
The soule of a iust man bithenkith obedience; the mouth of wickid men is ful of yuelis.
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ 29
The Lord is fer fro wickid men; and he schal here the preyers of iust men.
מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ 30
The liyt of iyen makith glad the soule; good fame makith fat the boonys.
אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ 31
The eere that herith the blamyngis of lijf, schal dwelle in the myddis of wise men.
פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ 32
He that castith awei chastisyng, dispisith his soule; but he that assentith to blamyngis, is pesible holdere of the herte.
יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ 33
The drede of the Lord is teching of wisdom; and mekenesse goith bifore glorie.

< מִשְׁלֵי 15 >