< מִשְׁלֵי 13 >
בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ | 1 |
智慧之子,聽從父親的教訓;輕狂的人,不聽任何人規勸。
מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ | 2 |
義人必飽嘗自己口舌的果實,惡人的慾望只有飽食強暴。
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ | 3 |
謹口慎言,方能自保性命;信口開河,終必自取滅亡。
מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ | 4 |
懶人雖常盼望,卻一無所得;勤勞的人,卻常如願以償。
דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ | 5 |
義人憎惡謊言,惡人令人可憎可惡。
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ | 6 |
正義保衛行為正直的人,邪惡卻使罪人滅亡。
יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ | 7 |
有人自充富人,其實一貧如洗;有人佯作窮人,其實腰纏萬貫。
כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ | 8 |
富人的錢財只是性命的贖價,窮人卻沒有這樣的威脅。
אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ | 9 |
義人的光明,必要高升;惡人的燈火,勢必熄滅。
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ | 10 |
傲慢只有引起爭端,虛心受教的人纔有智慧。
הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ | 11 |
儻來之物,容易消逝;經久積存,日漸增多。
תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ | 12 |
希望遲不兌現,令人心神煩惱;願望獲得滿足,像株生命樹。
בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ | 13 |
誰輕視法令,必遭滅亡;誰敬畏誡命,必得安全。
תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ | 14 |
智慧人的教訓是生命的泉源,人可賴以脫免死亡的羅網。
שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ | 15 |
明哲的規勸,使人蒙恩,殘暴人的舉止,粗魯蠻橫。
כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ | 16 |
精明的人,常按理智行事;愚昧的人,只自誇其糊塗。
מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ | 17 |
奸妄的使者,使人陷於災禍;忠誠的使者,給人帶來安和。
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ | 18 |
拒絕規勸的,必遭貧苦羞辱;接受懲戒的,反要受人尊敬。
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ | 19 |
願望獲得滿足,能使心靈愉快;遠離邪惡,卻為愚昧人所深惡。
הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ | 20 |
與智慧人往來,可成智慧人;與愚昧人作伴,必受其連累。
חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ | 21 |
惡運追蹤罪人,義人卻得善報。
טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ | 22 |
善人為子子孫孫留下產業,罪人的財富是為義人積蓄。
רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ | 23 |
窮人開墾的田地,生產大量食物;誰若缺乏正義,定不免於滅亡。
חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ | 24 |
不肯使用棍杖的人,實是恨自己的兒子;真愛兒子的人,必時加以懲罰。
צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ | 25 |
義人必得飽食,惡人無以果腹。