מִשְׁלֵי 12
| אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ | 1 |
Celui qui aime la correction aime la science; Celui qui hait la réprimande est stupide.
| טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ | 2 |
L’homme de bien obtient la faveur de l’Éternel, Mais l’Éternel condamne celui qui est plein de malice.
| לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ | 3 |
L’homme ne s’affermit pas par la méchanceté, Mais la racine des justes ne sera point ébranlée.
| אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ | 4 |
Une femme vertueuse est la couronne de son mari, Mais celle qui fait honte est comme la carie dans ses os.
| מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ | 5 |
Les pensées des justes ne sont qu’équité; Les desseins des méchants ne sont que fraude.
| דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ | 6 |
Les paroles des méchants sont des embûches pour verser le sang, Mais la bouche des hommes droits est une délivrance.
| הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ | 7 |
Renversés, les méchants ne sont plus; Et la maison des justes reste debout.
| לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ | 8 |
Un homme est estimé en raison de son intelligence, Et celui qui a le cœur pervers est l’objet du mépris.
| טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ | 9 |
Mieux vaut être d’une condition humble et avoir un serviteur Que de faire le glorieux et de manquer de pain.
| יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ | 10 |
Le juste prend soin de son bétail, Mais les entrailles des méchants sont cruelles.
| עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ | 11 |
Celui qui cultive son champ est rassasié de pain, Mais celui qui poursuit des choses vaines est dépourvu de sens.
| חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ | 12 |
Le méchant convoite ce que prennent les méchants, Mais la racine des justes donne du fruit.
| בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ | 13 |
Il y a dans le péché des lèvres un piège pernicieux, Mais le juste se tire de la détresse.
| מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ | 14 |
Par le fruit de la bouche on est rassasié de biens, Et chacun reçoit selon l’œuvre de ses mains.
| דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ | 15 |
La voie de l’insensé est droite à ses yeux, Mais celui qui écoute les conseils est sage.
| אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ | 16 |
L’insensé laisse voir à l’instant sa colère, Mais celui qui cache un outrage est un homme prudent.
| יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ | 17 |
Celui qui dit la vérité proclame la justice, Et le faux témoin la tromperie.
| יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ | 18 |
Tel, qui parle légèrement, blesse comme un glaive; Mais la langue des sages apporte la guérison.
| שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ | 19 |
La lèvre véridique est affermie pour toujours, Mais la langue fausse ne subsiste qu’un instant.
| מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ | 20 |
La tromperie est dans le cœur de ceux qui méditent le mal, Mais la joie est pour ceux qui conseillent la paix.
| לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ | 21 |
Aucun malheur n’arrive au juste, Mais les méchants sont accablés de maux.
| תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ | 22 |
Les lèvres fausses sont en horreur à l’Éternel, Mais ceux qui agissent avec vérité lui sont agréables.
| אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ | 23 |
L’homme prudent cache sa science, Mais le cœur des insensés proclame la folie.
| יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ | 24 |
La main des diligents dominera, Mais la main lâche sera tributaire.
| דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ | 25 |
L’inquiétude dans le cœur de l’homme l’abat, Mais une bonne parole le réjouit.
| יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ | 26 |
Le juste montre à son ami la bonne voie, Mais la voie des méchants les égare.
| לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ | 27 |
Le paresseux ne rôtit pas son gibier; Mais le précieux trésor d’un homme, c’est l’activité.
| בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ | 28 |
La vie est dans le sentier de la justice, La mort n’est pas dans le chemin qu’elle trace.
