מתיו 14
| בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ | 1 |
At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus;
| ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃ | 2 |
and he said to his servants: This is John The Immerser; he has risen from the dead; and for this reason the powers of the spiritual world are active within him.
| כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃ | 3 |
For Herod had laid hold of John, and bound him, and put him in prison on account of Herodias, the wife of his brother Philip.
| כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ | 4 |
For John said to him: It is not lawful for you to have her.
| ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ | 5 |
And he intended to put him to death, but feared the multitude, because they regarded him as a prophet.
| ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃ | 6 |
But when Herod’s birthday was kept, the daughter of Herodias danced in the midst, and pleased Herod.
| וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ | 7 |
Wherefore he promised, with an oath, to give her whatever she would ask.
| ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ | 8 |
And being previously instigated by her mother, she said: Give me here in a dish the head of John the Immerser?
| ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃ | 9 |
And the king was grieved: but on account of his oath, and those who reclined at table with him, he commanded it to be given.
| וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ | 10 |
And he sent and beheaded John in the prison.
| ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ | 11 |
And his head was brought in a dish, and given to the maiden: and she carried it to her mother.
| ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃ | 12 |
And his disciples came and took away the body, and buried it; and went and told Jesus.
| ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ | 13 |
And when Jesus heard of it, he withdrew from that place, by ship, into a desert place apart: and the multitudes, when they heard of his departure, followed him, on foot, from the cities.
| ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ | 14 |
And when Jesus came out, he saw a great multitude, and was moved with compassion for them, and cured their sick.
| ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ | 15 |
And when it was evening, his disciples came to him, and said: This is a desert place, and the hour is now past; send the multitudes away, that they may go into the villages, and buy themselves food.
| ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ | 16 |
But Jesus said to them: They need not go away; do you give them food.
| ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ | 17 |
They said to him: We have here but five loaves and two fishes.
| ויאמר הביאום אלי הלם׃ | 18 |
He said: Bring them hither to me.
| ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ | 19 |
And he commanded the multitudes to recline upon the grass: and he took the five loaves and the two fishes, and looked up to heaven, and blessed, and broke, and gave the bread to the disciples, and the disciples gave it to the multitudes.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃ | 20 |
And they all ate and were satisfied. And they took up what remained of the broken pieces, twelve baskets full.
| והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ | 21 |
And they that had eaten were about five thousand men, besides women and children.
| ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ | 22 |
And he immediately constrained his disciples to get into the ship, and go before him to the opposite side, while he sent the multitudes away.
| ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃ | 23 |
And when he had sent the multitudes away, he went up into the mountain apart to pray. And when evening came, he was there alone.
| והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ | 24 |
But the ship was now in the midst of the sea, tossed by the waves, for the wind was against them.
| ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃ | 25 |
And in the fourth watch of the night he came to them, walking on the sea.
| והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃ | 26 |
And when the disciples saw him walking on the sea, they were alarmed, and said: It is a specter! and they cried out for fear.
| וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ | 27 |
But Jesus immediately spoke to them, and said: Take courage; it is I; be not afraid.
| ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ | 28 |
And Peter answered him, and said: Lord, if it be thou, bid me come to thee on the water.
| ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ | 29 |
And he said: Come. And Peter went down from the ship, and walked upon the water to go to Jesus.
| ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃ | 30 |
But when he saw the wind strong, he was afraid; and beginning to sink, he cried out, saying: Lord, save me.
| וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃ | 31 |
And Jesus immediately stretched out his hand, and took hold of him, and said to him: O you of little faith, why did you doubt?
| הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ | 32 |
And when they had entered the ship, the wind ceased.
| ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃ | 33 |
And they that were in the ship came and worshiped him, saying: Truly, thou art the Son of God.
| ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ | 34 |
And when they had passed over, they came into the land of Gennesaret.
| ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ | 35 |
And when the men of that place had knowledge of him, they sent out into all the neighboring country, and brought to him all that were sick;
| ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃ | 36 |
and besought him that they might only touch the fringe of his mantle; and as many as touched were perfectly saved.
