מתיו 12
| בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ | 1 |
At that time Jesus was going, on the Sabbath, through the fields of grain; and his disciples were hungry, and began to pull the ears of grain, and to eat.
| ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ | 2 |
But when the Pharisees saw it, they said to him: Behold, your disciples are doing what it is not lawful to do on the Sabbath.
| ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ | 3 |
But he said to them: Have you not read what David did, when he and those who were with him were hungry?
| כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ | 4 |
how he entered the house of God, and ate the loaves of the presence, which it was not lawful for him to eat, nor for those who were with him, but for the priests only?
| או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ | 5 |
Or, have you not read in the law that on the Sabbath-days the priests in the temple profane the Sabbath, and are blameless?
| אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ | 6 |
But I say to you, that something greater than the temple is here.
| ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ | 7 |
But if you had known what this means―I desire mercy, and not sacrifice―you would not have condemned the blameless.
| כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ | 8 |
For the Son of man is Lord of the Sabbath.
| ויעבר משם אל בית כנסתם׃ | 9 |
And he departed thence, and went into their synagogue.
| והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ | 10 |
And behold, a man was there that had a withered hand. And they asked him, saying: Is it lawful to cure on the Sabbath-days? that they might accuse him.
| ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ | 11 |
And he said to them: What man shall there be among you, that shall have one sheep, and if this fall into a pit on the Sabbath-day, will he not lay hold on it and lift it out?
| ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ | 12 |
How much better, then, is a man than a sheep! So it is lawful to do well on the Sabbath-days.
| ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ | 13 |
Then he said to the man: Stretch forth your hand. And he stretched it forth; and it was restored to soundness, like the other.
| ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ | 14 |
But the Pharisees went out and took counsel against him, that they might destroy him.
| וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ | 15 |
But Jesus perceived it, and withdrew from that place. And many multitudes followed him, and he cured them all.
| ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ | 16 |
And he charged them not to make him known;
| למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ | 17 |
that the word might be fulfilled which was spoken by Isaiah the prophet, saying:
| הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ | 18 |
Be hold, my servant whom I have chosen; my beloved, in whom my soul delights. I will put my Spirit upon him, and he shall declare law to the Gentiles.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ | 19 |
He shall not contend, nor cry out; nor shall any one hear his voice in the streets.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ | 20 |
A bruised reed he shall not break, and a smoking wick he shall not extinguish, till he shall send forth his law for conquest.
| ולשמו גוים ייחלו׃ | 21 |
And in his name shall the Gentiles trust.
| אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ | 22 |
Then was brought to him a demoniac, blind and dumb: and he cured him, so that the blind and dumb man both spoke and saw.
| וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ | 23 |
And all the people were amazed, and said: Is not this the son of David?
| והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ | 24 |
But the Pharisees, when they heard it, said: This man does not cast out the demons, unless by Beelzebul, the prince of the demons.
| וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ | 25 |
But Jesus, knowing their thoughts, said to them: Every kingdom divided against itself is brought to desolation. And no city or house divided against itself shall stand.
| והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ | 26 |
And if Satan cast out Satan, he is divided against himself; how then shall his kingdom stand?
| ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ | 27 |
And if I cast out demons by Beelzebul, by whom do your sons cast them out? For this reason, they shall be your judges.
| אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ | 28 |
But if I cast out demons by the Spirit of God, then the kingdom of God has already come upon you.
| או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ | 29 |
Or, how can any one enter the house of the strong man and spoil his goods, unless he first bind the strong man? and then he will plunder his house.
| כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ | 30 |
He that is not with me, is against me; and he that gathers not with me, scatters.
| על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ | 31 |
Therefore I say to you, That every sin and impious speech shad be forgiven men: but the impious speech against the Spirit shall not be forgiven men.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) | 32 |
And whoever shall speak a word against the Son of man, it shall be forgiven him: but whoever shall speak against the Holy Spirit, it shall not be forgiven him, either in the present age, or in that which is to come. (aiōn g165)
| או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ | 33 |
Either make the tree good, and its fruit good; or make the tree unsound, and its fruit unsound. For by the fruit the tree is known.
| ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ | 34 |
Generation of vipers, how can you, being evil, speak good things? For out of the abundance of the heart, the mouth speaks.
| האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ | 35 |
The good man, out of his good treasury, brings forth good things; and the evil man, out of his evil treasury, brings forth evil things.
| ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ | 36 |
But I say to you, That for every idle word which men speak, they shall give account in the day of judgment.
| כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ | 37 |
For by your words you shall be justified, and by your words you shall be condemned.
| ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ | 38 |
Then some of the scribes and Pharisees answered and said: Teacher, we wish to see a sign from you.
| ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ | 39 |
But he answered and said to them: A wicked and adulterous generation seeks for a sign; and no sign shall be given to it, but the sign of Jonah the prophet.
| כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ | 40 |
For as Jonah was three days and three nights in the belly of the great fish, so shall the Son of man be three days and three nights in the heart of the earth.
| אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ | 41 |
Tho men of Nineveh shall rise in the judgment with this generation, and condemn it; for they repented in accordance with the preaching of Jonah; and behold, something greater than Jonah is here.
| מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ | 42 |
The queen of the south shall rise in the judgment with this generation, and shall condemn it; for she came from the most distant parts of the earth to hear the wisdom of Solomon; and behold, something greater than Solomon is here.
| והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ | 43 |
When the unclean spirit has gone out of a man, he goes through dry places seeking rest, and finds none.
| אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ | 44 |
Then he says: I will return to my house, out of which I came. And he comes and finds it empty, swept, and set in order.
| ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ | 45 |
Then he goes and takes with himself seven other spirits more wicked than himself; and they enter in and dwell there. And the last state of that man is worse than the first. So shall it be with this wicked generation.
| עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ | 46 |
While he was yet speaking to the multitudes, behold, his mother and his brothers stood without, desiring to speak to him.
| ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ | 47 |
And some one said to him: Behold, your mother and your brothers stand without, desiring to speak to you.
| ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ | 48 |
But he answered and said to him that told him: Who is my mother? and who are my brothers?
| ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ | 49 |
And he stretched out his hand toward his disciples, and said: Behold my mother and my brothers.
| כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ | 50 |
For whoever will do the will of my Father who is in heaven, the same is my brother, and sister, and mother.
