מתיו 10
| ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ | 1 |
Et convocatis duodecim discipulis suis, dedit illis potestatem spirituum immundorum, ut eiicerent eos, et curarent omnem languorem, et omnem infirmitatem.
| ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ | 2 |
Duodecim autem Apostolorum nomina sunt haec. Primus: Simon, qui dicitur Petrus, et Andreas frater eius,
| פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ | 3 |
Iacobus Zebedaei, et Ioannes frater eius, Philippus, et Bartholomaeus, Thomas, et Matthaeus publicanus, Iacobus Alphaei, et Thaddaeus,
| שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ | 4 |
Simon Cananaeus, et Iudas Iscariotes, qui et tradidit eum.
| את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ | 5 |
Hos duodecim misit Iesus: praecipiens eis et, dicens: In viam gentium ne abieritis, et in civitates Samaritanorum ne intraveritis:
| כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 6 |
sed potius ite ad oves quae perierunt domus Israel.
| ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ | 7 |
Euntes autem praedicate, dicentes: Quia appropinquavit regnum caelorum.
| רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ | 8 |
Infirmos curate, mortuos suscitate, leprosos mundate, daemones eiicite: gratis accepistis, gratis date.
| לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ | 9 |
Nolite possidere aurum, neque argentum, neque pecuniam in zonis vestris:
| ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ | 10 |
non peram in via, neque duas tunicas, neque calceamenta, neque virgam: dignus enim est operarius cibo suo.
| וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ | 11 |
In quamcumque autem civitatem, aut castellum intraveritis, interrogate, quis in ea dignus sit: et ibi manete donec exeatis.
| ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ | 12 |
Intrantes autem in domum, salutate eam, dicentes: Pax huic domui.
| והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ | 13 |
Et si quidem fuerit domus illa digna, veniet pax vestra super eam: si autem non fuerit digna, pax vestra revertetur ad vos.
| וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ | 14 |
Et quicumque non receperit vos, neque audierit sermones vestros: exeunte foras de domo, vel civitate, excutite pulverem de pedibus vestris.
| אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ | 15 |
Amen dico vobis: Tolerabilius erit terrae Sodomorum, et Gomorrhaeorum in die iudicii, quam illi civitati.
| הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ | 16 |
Ecce ego mitto vos sicut oves in medio luporum. Estote ergo prudentes sicut serpentes, et simplices sicut columbae.
| והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ | 17 |
Cavete autem ab hominibus. Tradent enim vos in conciliis, et in synagogis suis flagellabunt vos:
| ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ | 18 |
et ad praesides, et ad reges ducemini propter me in testimonium illis, et gentibus.
| וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ | 19 |
Cum autem tradent vos, nolite cogitare quomodo, aut quid loquamini: dabitur enim vobis in illa hora, quid loquamini.
| כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ | 20 |
non enim vos estis qui loquimini, sed Spiritus Patris vestri, qui loquitur in vobis.
| והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ | 21 |
Tradet autem frater fratrem in mortem, et pater filium: et insurgent filii in parentes, et morte eos afficient:
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 22 |
et eritis odio omnibus hominibus propter nomen meum: qui autem perseveraverit usque in finem, hic salvus erit.
| ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ | 23 |
Cum autem persequentur vos in civitate ista, fugite in aliam. Amen dico vobis, non consummabitis civitates Israel, donec veniat Filius hominis.
| אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ | 24 |
Non est discipulus super magistrum, nec servus super dominum suum.
| דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ | 25 |
sufficit discipulo, ut sit sicut magister eius: et servo, sicut dominus eius. Si Patrem familias Beelzebub vocaverunt: quanto magis domesticos eius?
| על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 26 |
Ne ergo timueritis eos: Nihil enim est opertum, quod non revelabitur: et occultum, quod non scietur.
| את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ | 27 |
Quod dico vobis in tenebris, dicite in lumine: et quod in aure auditis, praedicate super tecta.
| ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) | 28 |
Et nolite timere eos, qui occidunt corpus, animam autem non possunt occidere: sed potius timete eum, qui potest et animam, et corpus perdere in gehennam. (Geenna g1067)
| הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ | 29 |
Nonne duo passeres asse veneunt? et unus ex illis non cadet super terram sine patre vestro?
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ | 30 |
Vestri autem capilli capitis omnes numerati sunt.
| לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ | 31 |
Nolite ergo timere: multis passeribus meliores estis vos.
| הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 32 |
Omnis ergo, qui confitebitur me coram hominibus, confitebor et ego eum coram Patre meo, qui in caelis est:
| ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 33 |
qui autem negaverit me coram hominibus, negabo et ego eum coram Patre meo, qui in caelis est.
| אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ | 34 |
Nolite arbitrari quia pacem venerim mittere in terram: non veni pacem mittere, sed gladium.
| כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ | 35 |
veni enim separare hominem adversus patrem suum, et filiam adversus matrem suam, et nurum adversus socrum suam:
| ואיבי איש אנשי ביתו׃ | 36 |
et inimici hominis, domestici eius.
| האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ | 37 |
Qui amat patrem, aut matrem plus quam me, non est me dignus. et qui amat filium, aut filiam super me, non est me dignus.
| ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ | 38 |
Et qui non accipit crucem suam, et sequitur me, non est me dignus.
| המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ | 39 |
Qui invenit animam suam, perdet illam: et qui perdiderit animam suam propter me, inveniet eam.
| המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ | 40 |
Qui recipit vos, me recipit: et qui me recipit, recipit eum, qui me misit.
| המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ | 41 |
Qui recipit prophetam in nomine prophetae, mercedem prophetae accipiet: et qui recipit iustum in nomine iusti, mercedem iusti accipiet.
| והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ | 42 |
Et quicumque potum dederit uni ex minimis istis calicem aquae frigidae tantum in nomine discipuli: amen dico vobis, non perdet mercedem suam.
