מארק 13
| ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ | 1 |
And as he went out of the temple, one of his disciples saith to him, Teacher, see! what stones, and what buildings!
| ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ | 2 |
And Jesus said to him, Seest thou these great buildings? There will not be left one stone upon another, that will not be thrown down.
| וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ | 3 |
And as he was sitting on the Mount of Olives, over against the temple, Peter and James and John and Andrew asked him privately,
| אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ | 4 |
Tell us, when will these things be? and what will be the sign when all these things are about to be accomplished?
| ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ | 5 |
And Jesus began to say to them, See that no one deceive you.
| כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ | 6 |
Many will come in my name, saying, I am He; and will deceive many.
| ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ | 7 |
And when ye hear of wars, and rumors of wars, be not troubled; they must come to pass; but not yet is the end.
| כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ | 8 |
For nation will rise against nation, and kingdom against kingdom; there will be earthquakes in divers places; there will be famines. These things are the beginning of travail-pains.
| אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ | 9 |
But do ye take heed to yourselves; they will deliver you up to councils, and ye will be taken into synagogues and beaten; and ye will be brought before governors and kings for my sake, for a testimony to them.
| והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ | 10 |
And the glad tidings must first be published to all the nations.
| וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ | 11 |
And when they lead you away to deliver you up, be not anxious beforehand as to what ye shall speak; but whatever shall be given you in that hour, that speak; for it is not ye that speak, but the Holy Spirit.
| ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ | 12 |
And brother will deliver up brother to death, and the father his child; and children will rise up against parents, and put them to death.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 13 |
And ye will be hated by all on account of my name. But he that endureth to the end will be saved.
| וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ | 14 |
But when ye see the abomination of desolation standing where it ought not, —let him that readeth understand, —then let those who are in Judaea flee to the mountains;
| ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ | 15 |
let not him that is on the house-top go down, nor enter, to take anything out of his house;
| ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ | 16 |
and let not him that is in the field turn back to take his garment.
| ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ | 17 |
And woe to the women with child, and to those with children at the breast, in those days!
| אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ | 18 |
And pray that it may not be in winter.
| כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ | 19 |
For those days will be a time of distress, such as hath not been from the beginning of the creation which God created until now, nor shall be.
| ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ | 20 |
And if the Lord had not shortened the days, no flesh would have been saved; but for the sake of the chosen whom he chose, he shortened the days.
| ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ | 21 |
And then if any one shall say to you, See! here is the Christ; see! there; believe him not.
| כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ | 22 |
For false Christs and false prophets will rise up, and will do signs and wonders, to lead astray, if possible, the chosen.
| ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ | 23 |
But do ye take heed! I have told you all beforehand.
| והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ | 24 |
But in those days, after that distress, the sun will be darkened, and the moon will not give her light;
| והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ | 25 |
and the stars will be falling from heaven, and the powers that are in the heavens will be shaken.
| ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ | 26 |
And then will they see the Son of man coming in the clouds with great power and glory.
| ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ | 27 |
And then will he send forth the angels, and will gather the chosen ones from the four winds, from the uttermost part of the earth to the uttermost part of heaven.
| למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ | 28 |
And from the fig-tree learn its parable. When its branch hath now become tender, and putteth forth its leaves, ye know that summer is near.
| כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ | 29 |
So also, when ye see these things coming to pass, know ye that he is near, at the doors.
| אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ | 30 |
Truly do I say to you, that this generation will not pass away, till all these things take place.
| השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ | 31 |
Heaven and earth will pass away, but my words will not pass away.
| אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ | 32 |
But that day or hour knoweth no one, not even the angels in heaven, nor the Son, but the Father.
| ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ | 33 |
Take heed, watch; for ye know not when the time is.
| והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ | 34 |
As a man going abroad, having left his house and given authority to his servants, to each one his work, also commanded the porter to watch,
| לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ | 35 |
so also watch ye; for ye know not when the master of the house is coming, whether at evening, or at midnight, or at the cock-crowing, or in the morning;
| פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ | 36 |
lest coming suddenly, he find you sleeping.
| ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃ | 37 |
And what I say to you, I say to all: Watch.
