מארק 11

1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃

And when they draw nigh unto Jerusalem, unto Bethphage and Bethany, at the mount of Olives, he sendeth two of his disciples,

2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃

and saith unto them, Go your way into the village that is over against you: and straightway as ye enter into it, ye shall find a colt tied, whereon no man ever yet sat; loose him, and bring him.

3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃

And if any one say unto you, Why do ye this? say ye, The Lord hath need of him; and straightway he will send him back hither.

4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃

And they went away, and found a colt tied at the door without in the open street; and they loose him.

5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃

And certain of them that stood there said unto them, What do ye, loosing the colt?

6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃

And they said unto them even as Jesus had said: and they let them go.

7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃

And they bring the colt unto Jesus, and cast on him their garments; and he sat upon him.

8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃

And many spread their garments upon the way; and others branches, which they had cut from the fields.

9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃

And they that went before, and they that followed, cried, Hosanna; Blessed [is] he that cometh in the name of the Lord:

10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃

Blessed [is] the kingdom that cometh, [the kingdom] of our father David: Hosanna in the highest.

11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃

And he entered into Jerusalem, into the temple; and when he had looked round about upon all things, it being now eventide, he went out unto Bethany with the twelve.

12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃

And on the morrow, when they were come out from Bethany, he hungered.

13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃

And seeing a fig tree afar off having leaves, he came, if haply he might find anything thereon: and when he came to it, he found nothing but leaves; for it was not the season of figs.

14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn g165)

And he answered and said unto it, No man eat fruit from thee henceforward for ever. And his disciples heard it. (aiōn g165)

15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

And they come to Jerusalem: and he entered into the temple, and began to cast out them that sold and them that bought in the temple, and overthrew the tables of the money-changers, and the seats of them that sold the doves;

16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

and he would not suffer that any man should carry a vessel through the temple.

17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

And he taught, and said unto them, Is it not written, My house shall be called a house of prayer for all the nations? but ye have made it a den of robbers.

18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

And the chief priests and the scribes heard it, and sought how they might destroy him: for they feared him, for all the multitude was astonished at his teaching.

19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃

And every evening he went forth out of the city.

20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃

And as they passed by in the morning, they saw the fig tree withered away from the roots.

21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

And Peter calling to remembrance saith unto him, Rabbi, behold, the fig tree which thou cursedst is withered away.

22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃

And Jesus answering saith unto them, Have faith in God.

23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃

Verily I say unto you, Whosoever shall say unto this mountain, Be thou taken up and cast into the sea; and shall not doubt in his heart, but shall believe that what he saith cometh to pass; he shall have it.

24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

Therefore I say unto you, All things whatsoever ye pray and ask for, believe that ye have received them, and ye shall have them.

25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃

And whensoever ye stand praying, forgive, if ye have aught against any one; that your Father also which is in heaven may forgive you your trespasses.

26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

And they come again to Jerusalem: and as he was walking in the temple, there come to him the chief priests, and the scribes, and the elders;

28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃

and they said unto him, By what authority doest thou these things? or who gave thee this authority to do these things?

29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

And Jesus said unto them, I will ask of you one question, and answer me, and I will tell you by what authority I do these things.

30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃

The baptism of John, was it from heaven, or from men? answer me.

31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃

And they reasoned with themselves, saying, If we shall say, From heaven; he will say, Why then did ye not believe him?

32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃

But should we say, From men—they feared the people: for all verily held John to be a prophet.

33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

And they answered Jesus and say, We know not. And Jesus saith unto them, Neither tell I you by what authority I do these things.

Jesus Enters into Jerusalem